סיכום תחרות המועמדים 2014

31/03/2014

מאת סיון חדד

תחרות המועמדים בחאנטי-מאנסיסק הסתיימה ביום ראשון בלילה. משחקי הסיבוב האחרון לא שינו את זהות המנצח שיתמודד על אליפות העולם, אבל סרגיי קריאקין הצליח לכבוש מקום שני לבדו ולהגדיל בכמה עשרות אלפי אירו את סכום הפרס שלו לאחר ניצחון על המאכזב הגדול לבון ארוניאן. רם סופר מסכם את האירוע החשוב.




ראשית, קצת היסטוריה. "דו-קרב האיחוד" בין קראמניק לטופאלוב ב-2006 סימן את חזרתה של פיד"ה למסורת של דו-קרב בין אלוף העולם הנוכחי לבין טוען לכתר הנקבע לפי תחרות מועמדים. זאת לאחר כ-10 שנים של "אליפות עולם" בשיטת נוק-אאוט שמנצחיה לאורך השנים לא הוכרו בעולם השחמט כאלופי עולם אמיתיים.
קראמניק שיחק אז בזכות ניצחונו על קספארוב ב-2000 בדו-קרב שנערך מחוץ למסגרת פיד"ה. טופאלוב שיחק בזכות ניצחונו בתחרות של 8 שחקנים בסיבוב כפול ב-2005 שנקראה אז "אליפות העולם של פיד"ה".
ב-2007 נערכה תחרות נוספת של 8 שחקנים בסיבוב כפול במקסיקו שנקראה "אליפות העולם", אולם מנצחה חויב להתמודד כעבור שנה בדו-קרב מול האלוף הקודם. וישי אנאנד ניצח הן בתחרות והן בדו-קרב ב-2008 עם קראמניק, והפך לאלוף עולם בלתי מעורער.
בסבב הבא לא התקיימה תחרות מועמדים. טופאלוב שלא שיחק במקסיקו 2007 קיבל כפיצוי זכות להתמודד עם מנצח גביע העולם 2009 גאטה קמסקי על הזכות לשחק עם אנאנד על אליפות העולם. טופאלוב ניצח את קמסקי, אבל לא הצליח להדיח את אנאנד מכתרו ב-2010.
החל מ-2011 נקבע הטוען לכתר העולמי לפי תחרות מועמדים בת 8 משתתפים, בדיוק כפי שהיה מקובל בשחמט העולמי מ-1950 ועד 1993, השנה שבה החלט קספארוב להתנתק מפיד"ה. (מספר המשתתפים בתחרויות המועמדים השתנה עם השנים, אבל לרוב היה 8. שיטת המשחקים במועמדים הייתה לפעמים ליגה ולפעמים נוק-אאוט בדו-קרבות).
ב-2011 ניצח בוריס גלפנד בדו-קרבות המועמדים ורכש את הזכות להתמודד עם אנאנד. עקב ריבוי תוצאות התיקו והמשחקים המשעממים שונתה שיטת תחרות המועמדים לליגה בסיבוב כפול. ב-2013 סיים מגנוס קרלסן ראשון במועמדים יחד עם קראמניק והקדים אותו בזכות מספר ניצחונות גדול יותר. קרלסן הדיח את אנאנד מכתרו העולמי בסוף אותה שנה.
כעת הצליח אנאנד לזכות בניצחון מרשים בתחרות המועמדים 2014 בפער של נקודה ממתחרהו הקרוב ביותר, והוא האיש שיתמודד עם קרלסן בנובמבר השנה. התכנית לשנים הבאות היא תחרות מועמדים וד-קרב על הכתר מדי שנתיים, אולם בפיד"ה קשה לדעת בשל הנטייה לשנות את הכללים לעתים קרובות.

הפייבוריט לפני התחרות היה לבון ארוניאן שהרשים מאוד בשתי תחרויות על (וייק-אן-זה וציריך) בראשית השנה ונהנה מיתרון ניכר במד-כושר על פני כל יריביו, ואולם התברר כי הארמני הגיע לשיאו מוקדם מדי - יותר מחודש לפני התחרות. ארוניאן צירף לצוותו את רב-האמן הישראלי מקסים רודשטיין שסייע בעבר רבות לבוריס גלפנד, אבל כבר ההכנה למשחק הראשון הייתה כושלת. ארוניאן הסתכן מדי בפתיחה והובס על-ידי אחד ממתחריו העיקריים, וישי אנאנד.
ארוניאן התאושש ועד סוף הסבב הראשון שיפר את מאזנו ל-4.5 מ-7, בתוך שהוא נחלץ מהפסד מול פייבוריט אחר, ולדימיר קראמניק, אבל בסבב השני קרה לו משהו. בסיבוב השמיני הוא קיבל החלטה תמוהה לחזור על מסעים מיד לאחר הפתיחה מול אנאנד במקום להילחם כדי להשוות את הדו-קרב האישי ביניהם. למחרת הוא נוצח על-ידי ממדיארוב, ומכאן כבר לא התאושש. 
הסיומת של ארוניאן הייתה איומה - שני הפסדים רצופים שנבעו מבחירת נוסחים תמוהים בפתיחה דרדרו אותו למקום הלפני אחרון בתחרות עם 6.5 מ-14.
 

לקראמניק כבר היו תחרויות טובות יותר


גם לקראמניק קרה משהו, לאחר הפסד משפיל ל"אויבו הנצחי" וסלין טופאלוב בסיבוב השישי. במשחקים שבאו לאחר מכן ביצע משגים גסים שלא הלמו את רמתו והתדרדר במורד הדירוג. רק ניצחון בגומלין מול טופאלוב בסיבוב ה-13 החזיר אותו ל-50% ולמקום שלישי מחולק. כבר היו לו תחרויות טובות יותר.
באשר לטופאלוב, בתחרות זו התברר סופית כי הוא רחוק מהכושר של 2005 וכבר אינו מהווה איום אמיתי על אליפות העולם. המקום האחרון בתחרות עם 6 מ-14 שיקף את הרמה שהוצגה במשחקיו. עם זאת, יש לציין כי בניגוד לתחרות המועמדים הקודמת שבה ספגו איבנצ'וק ובעיקר רג'אבוב מפלה אחר מפלה, בתחרות זו הפערים בין צמרת לתחתית היו קטנים מאוד, וביום טוב טופאלוב היה בהחלט מסוגל לנצח כל אחד.

 
 
על אף כל מאמציו, טופאלוב לא הצליח לנצח את אנדרייקין בסיבוב ה-14 ולחמוק מהמקום האחרון

לאנדרייקין וממדיארוב לא היו מלכתחילה ציפיות גבוהות, והתוצאה הסופית של 50% ודאי גרמה להם להיות מרוצים. סווידלר שיחק בתחרות רק בזכות הזמנת המארגנים, היה חסר יציבות כהרגלו וסיים במקום 7-6, פחות טוב מהישגו במועמדים של 2013.
הגענו לשני הראשונים בתחרות, והיחידים מעל לקו ה-50%. סרגיי קריאקין היה ללא ספק המצטיין במחצית השניה של התחרות עם 5 מ-7, אבל זה לא הספיק כדי לבטל לחלוטין מחצית ראשונה גרועה (2.5 מ-7). המפתח להצלחתו של קריאקין היה גמישות יתר בפתיחות. בעבר היה פותח כמעט אוטומטית 1.ה4, אבל בתחרות זו הפעיל נוסחים צדדיים לאחר 1.ד4 כדי לנצח את קראמניק ולהגיע ליתרון משמעותי (שלא מומש) מול אנאנד. כל זאת בתוספת ניצחונות בשחור על סווידלר וארוניאן שניסו ללחוץ חזק מדי בלבן.
קריאקין הוא אחד משני האנשים הבודדים בתבל שהשיגו את התואר רב-אמן בגיל צעיר מקרלסן, והוא גם זה שמנע מקרלסן את המקום הראשון בתחרות העל הראשונה בנורווגיה (2013). תחושתי היא כי עוד צפוי לנו בעתיד דו-קרב בין שני ילדי הפלא שנולדו באותה שנה (1990).
 
נשיא פיד"ה מתכבד לבצע את המסע הראשון במשחקו האחרון של הטוען לכתר העולמי

אבל בינתיים קרלסן יתמודד שוב עם אנאנד. האלוף ההודי הגדול עבר תקופה קשה של כ-4 שנים שבמהלכן התקשה לזכות בתחרויות, ושמר על כתרו בקושי רב מול טופאלוב וגלפנד. בצ'נאי 2013 לא הייתה לו תשובה לקרלסן, והוא אף שקל במשך זמן מה אם בכלל להשתתף במועמדים. רבים חשבו כי כישלונו בציריך 2014 העיד על כך שזמנו תם, אבל וישי הצליח לקחת את עצמו בידיים ולהפגין בחאנטי-מאנסיסק את רמתו הגבוהה ביותר. המרכיב המרכזי בהצלחה היה יציבות - בדיוק מה שחסר לכל מתחריו.

לאחר 11 משחקים מעולים התחיל אנאנד "לגמגם" בשלושת הסיבובים האחרונים (החמצת ניצחון ודאי מול אנדרייקין וכניסה לסיום די גרוע מול קריאקין), אבל אם נשווה למה שקרה לקרלסן לפני שנה (שני הפסדים בלבן לאיבנצ'וק וסווידלר) ניווכח שההודי שמר על יציבות מופלאה למרות המתח העצום. כעת הוא בא לדו-קרב עם קרלסן בלי המעמסה העצומה של תואר שצריך לנסות להחזיק בו מול קהל ביתי אוהד אבל מלחיץ.

הוותיקים בינינו יזכרו אולי איך מיכאל בוטביניק בן ה-50 הביס את מיכאל טל בן ה-25 ב-1961 בדו-קרב גומלין שבו איש לא נתן לו סיכויים מלכתחילה. האם אנאנד בן ה-45 יכול לעשות אותו דבר לקרלסן בן ה-24? אם כן, יתחילו אולי לדבר עליו בנשימה אחת עם אלופי ענק לאורך שנים רבות כמו לסקר, בוטביניק וקספארוב. אבל בינתיים נראה שלפנומן הנורווגי, המוביל כעת בדירוג העולמי בהפרש של לא פחות מ-69 נקודות מהמקום השני, אין שום כוונה לוותר על כתרו בתוך שנה אחת בלבד. עד שלא יוכח אחרת, מגנוס קרלסן הפייבוריט הברור בדו-קרב הקרוב.

צפו בכל משחקי תחרות המועמדים

@@candidates14.pgn@@