בתמונה: הפתעה כפולה בסיבוב הרביעי.
ניצן שטיינברג (בחזית מימין) ואורי קובו ניצחו בכלים השחורים את רבי-האמנים ליאוניד גופשטיין ויהודה גרינפלד.

מועדון השחמט בקריית אונו, בניהולו הנמרץ של ניר רשף, זכה להצלחות רבות בתוך שנות פעילות מעטות. בקריית אונו יש פעילות ענפה של הדרכת נוער, והקבוצה הבכירה של המועדון משחקת בליגה א' עם שאיפות גבוהות יותר. עומר רשף (בנו של ניר) ייצג את ישראל בהצלחה באליפויות נוער בין-לאומיות.

 לפני שנתיים ארגן המועדון בפעם הראשונה תחרות פתוחה בקצב מלא בתחילת החופש הגדול.  תחרות זו משכה מספר אמני שחמט. המהדורות הבאות של הפסטיבל הלכו והתחזקו מבחינה כמותית ואיכותית כאחד.

 השנה הגיעו 60 שחקנים לתחרות הראשית ועוד 48 למשנית. כל תחרות כללה חמישה סיבובים שוויצריים – אחד ליום.  את הרכב התחרות הראשית פיארו חמישה רבי-אמנים, אך רק שניים מהם נמנו עם שמונת זוכי הפרסים, וגם הם הסתפקו בחלוקת המקום השלישי.

 עלייתם המהירה של שחקני הנוער שלנו נצפתה כבר באליפות ישראל הפתוחה באשדוד ובאליפות אירופה בפלובדיב. גם בקריית אונו עמדה התחרות בסימן הצלחותיהם הרבות של הצעירים, ושניים מהם כבשו את הפסגה.

 גיל פופילסקי, בהופעה תחרותית ראשונה כחייל, ניצח בצורה משכנעת וללא בעיות בארבעת משחקיו הראשונים והיה היחיד עם 4 מ-4. בסיבוב האחרון התמודד עם המדורג מס' 1 אלון גרינפלד, ששמט בסיבוב הרביעי חצי נקודה. ניסיונותיו של אלון לסבך בשחור לא הצליחו. גיל הגיע לעמדה עדיפה והציע תיקו שנתקבל כדי להבטיח לו מקום ראשון בתחרות לאחר שבירת השוויון עם 4.5 מ-5.

 שותפו היחיד למקום הראשון היה ניצן שטיינברג ששמט חצי נקודה כבר בסיבוב השני. ההגרלה הועידה לו בסיום התחרות שני משחקים קשים בכלים השחורים, ואף על פי כן הוא ניצח בצורה משכנעת את ליאוניד גופשטיין ואסף גבעון. אין לי ספק שניצן מתקדם במהירות לכיוון צמרת השחמט הישראלי.

 חמישה שחקנים צברו 4 נקודות. רבי-האמנים אלון גרינפלד ורם סופר עשו זאת ללא הפסד. שותפיהם היו אביטל בורוחובסקי, יוסי שוצמן ואוריאל ארלינסקי (שהפתיע בסיבוב האחרון את רב-אמן יעקב זילברמן).

 לציון מיוחד ראוי זוכה פרס הנער המצטיין אורי קובו שהשיג 3.5 נקודות לאחר שהתמודד בכבוד רב עם שלושה רבי-אמנים. עוד צברו 3.5 נקודות: אסף גבעון, ליאוניד גופשטיין, קונסטנטין זלקינד, טל חיימוביץ, יעקב סיוון ויהונתן בקלצ'וק.

 

הסיבוב האחרון בתחרות הראשית בעיצומו



שני הלוחות הראשונים. בחזית: ניצן שטיינברג (מימין) מול אסף גבעון.
מאחור: אלון גרינפלד (מימין) מול מנצח התחרות גיל פופילסקי.



אורי קובו (מימין) לפני המשחק בסיבוב האחרון עם רם סופר

בסיבוב השלישי של התחרות אירע מקרה נדיר במשחק בין יאיר בודנשטיין לסתיו ברנר. יאיר הגיע לסיום של צריח ורץ נגד צריח והצליח להערים על יריבו לאחר תמרונים ארוכים ולהגיע למט כפוי, אבל סתיו דרש תיקו מסע אחד לפני המט בטענה שהמסע הבא שלו מביא ל-50 מסעים ללא הכאה או הזזת רגלי. לשופט עודד רוס שניהל את התחרות בהצלחה לא היה מנוס אלא לפסוק תיקו לפי חוקת השחמט.

 התחרות המשנית עמדה בסימן הצלחה גדולה למין הנשי. לא זכורה לי תחרות שחמט פתוחה לכל בישראל ששתי נערות דורגו בה ב-3 המקומות הראשונים. מיכל להב מראשון לציון הובילה לבדה לפני הסיבוב האחרון עם 4 מ-4 אבל הפסידה למנצח התחרות עדן בנסימון שצבר 4.5 מ-5, בדיוק כמו עדי צימרמן מסביון.

מיכל הובילה את קבוצת צוברי 4 הנקודות לפני רון בורוחובסקי (המתחיל ללכת בעקבות אחיו), יהונתן כהן ומאריק שיינברג. הגיל הממוצע בתחרות זו היה צעיר מאוד, ויש לי הרגשה שחלק מהמשתתפים בתחרות זו עוד יככבו בתחרויות גדולות יותר בעתיד.

הנערות המצטיינות בתחרות המשנית. בחזית: עדי צימרמן (מימין) נגד יאיר אטינגר.
מאחור: מיכל להב (מימין) נגד מנצח התחרות עדן בנסימון.

כולי תקווה שהפסטיבל בקריית אונו ימשיך לגדול ולהתפתח בשנים הבאות. לדעתי, קיים בישראל מחסור בולט בתחרויות פתוחות ברמה גבוהה. שחקנים ברמה גבוהה השואפים להתפתח בשחמט נאלצים לנדוד יותר מדי לחו"ל. טוב יעשה איגוד השחמט אם יסמן כאחד הפרויקטים שלו לשנים הבאות סבב שנתי של תחרויות פתוחות בישראל עם פרסים נאים שימשכו חלק משמעותי מ-40 רבי האמנים שלנו. זה מה שנדרש כדי לקצור את מלוא הפירות מפרויקט הנוער של יואל גבע.