רובינשטיין (עם סיגריה ביד שמאל) משחק מול ביאליק (נשען על ידו). תל אביב, 24.5.1931. מרמורוש ליד רובינשטיין. תמונה מהאוסף של רות דוראל ומרדכי מרום, ילדיו של מרמורוש.
ביחד עם מוהילבר, השחקן החשוב ביותר בשנות ה 20 וה 30 -- אשר היה פעיל עד שנות ה 70! -- היה, בתל אביב, מנחם "מנדל" מרמורוש. הוא מתואר בספרו שח מט: ספר עזר ללימוד המשחק (ללא ציון שנה, בערך 1930) כ"מחולל התנופה השחמטאית בארץ ישראל" (הכריכה הפנימית).
אכן זה תאור מדויק של מרמורוש. לא רק שהוא היה פעיל שחמט ושחקן חזק משנות ה 20 ואילך, הוא המשיך בפעלו עד שנות ה 70 -- "לפנסיונר מרמורוש אין זמן", כתב עליו אז שלמה קנלדשיין ב"שחמט". בין השאר, מרמורוש:
1). מלא תפקידים רבים בהנהלת האיגוד ה(ארץ) ישראלי לשחמט.
2). ערך במשך עשורים משחקים סימולטניים, שיעורים, הרצאות וכו' וכו' לתלמידים בכל רחבי הארץ -- כולל ביישובים מרוחקים וללא שימת לב לבטחונו האישי.
3). פרסם מגזין שחמט (1932).
4). היה העורך של מדור השחמט של "דבר" החל משנות ה 30, המדור הראשון אשר היה בכל תפוצה בכל הארץ, וגרם לעידוד רב לפעילות שחמטאית בדיווחיו. הוא שימש, אגב, "כותל מזרח" למתחילים ("כפת [פט] דינה תיקו, אין להתווכח בזה" -- תשובה לשואל, 21.11.1930).
5). עזר לארגן את משלחות א"י לאולימפיאדות של 1935 ו 1939, את תחרויות השחמט במכביות של שנות ה 30, ועוד.
6). ארגן את ביקוריהם של "אח"מים" שחמטאים (רובינשטיין, פלור) לארץ.
7). היה חבר בועדה של "ועד הלשון" -- בייחד עם ביאליק -- אשר קבעה מינוחים עבריים לשחמט בשנות ה 30, אשר רובם משמשים עד היום.
8). מרמורוש שיחק שחמט עם עבדאללה מעבר הירדן, אשר שלח את הרולס-רויס האישית שלו להביא את מרמורוש אליו לרבת עמון. כפי שאמר לאורי צחור ("דבר" 13.12.62), הוא נזכר שהאמיר (חובב שחמט נלהב) כעס כאשר הפסיד בכוונה משחק אחד; ובמכתב אישי (מהאוסף של רות דוראל, בתו של מרמורוש) הוא מזכיר בין השאר שהוא שיחק – וניצח – את אנשי החצר של המלך לא רק בשחמט רגיל, אלא גם ב"שוטרנג'" -- שחמט ערבי, קודמו של השחמט האירופאי.
אפשר להמשיך את הרשימה עוד כהנה וכהנה, אך דבר אחד ברור: ללא מרמורוש, השחמט בא"י ובישראל לא היה מתפתח בצורה שאפילו קרובה לאיך שהוא התפתח במציאות.
what are the signs of an std
site early symptoms of gonorrhea