משחק השחמט מאגד בתוכו אלמנטים של אמנות, מדע וספורט. רבים וטובים סבורים כי השחמט התחרותי מדגיש את הצד הספורטיבי יתר על המידה, ומעדיפים לעסוק בסוגים אחרים של שחמט -  כמו הקומפוזיציה השחמטית, אשר מבליטה את הצד האמנותי, או השחמט בהתכתבות, ובאחרונה גם שחמט המחשבים, אשר מדגישים את הצד המדעי.

משחק השחמט מאגד בתוכו אלמנטים של אמנות, מדע וספורט. רבים וטובים סבורים כי השחמט התחרותי מדגיש את הצד הספורטיבי יתר על המידה, ומעדיפים לעסוק בסוגים אחרים של שחמט -  כמו הקומפוזיציה השחמטית, אשר מבליטה את הצד האמנותי, או השחמט בהתכתבות, ובאחרונה גם שחמט המחשבים, אשר מדגישים את הצד המדעי.

הקומפוזיציה היתה מאז ומתמיד אחד הענפים המצליחים של השחמט הישראלי, כאשר בין מחברי הסיומים והבעיות אמני שחמט בעלי הישגים נכבדים בתחום התחרותי. שעתה היפה ביותר הגיעה בראשית שנות ה80-, בהשראתו של אורי אבנר, שחיבר מספר בעיות שחמט שזכו לשם עולמי ואף ניצח על הצד הארגוני והניהולי של הענף. באליפות העולם לחיבור בעיות 1980-83 זכתה ישראל במקום שני קבוצתי, כאשר שתי בעיות של אורי אבנר (האחת במשותף עם שורק והוסרל) וסיום של גדי קוסטף זוכים במקום ראשון. באליפות הבאה זכתה בעיה נוספת של אורי אבנר במקום ראשון אישי.

במקביל קטף עופר קומאי שני תוארי אלוף עולם אישיים לפתרון בעיות, ונבחרת ישראל זכתה ביוגוסלביה ב1980- באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות, הישג ששוחזר בתל-אביב 1996 ושוב בקרואטיה 1997. ב1996- זכה נעם אלקס בתואר אלוף העולם האישי. פעמיים (1983, 1996) אירחה ישראל את הקונגרס העולמי לקומפוזיציה שחמטית.