בעשור השישי למדינת ישראל רשם ענף השחמט את ההישגים הגבוהים ביותר והתכופים ביותר בזירות הבינלאומיות השונות, שהאפילו על הישגי העשורים הקודמים, וזאת על אף רקע של תמיכה ממלכתית מצטמצמת והולכת ומאבק תקציבי מתמיד.

נבחרת ישראל, שבעבר נלחמה כדי להיות בעשירייה הראשונה בעולם (הישג מכובד בפני עצמו שאנו זוכים לו רק בענפי ספורט ספורים), דורגה בעשור הזה דרך קבע בין חמש הראשונות בעולם, וחזרה פעמיים עם מדליות כסף בהן זכתה באליפות אירופה!

אירוע משמעותי ביותר שהתרחש בתחילת העשור (ליתר דיוק: ספטמבר 1998) היה עלייתו לישראל שלבוריס גלפנד, שחמטאי יהודי מבלארוס שדורג בין 10 הראשונים בעולם. אף על פי שרוב הפעילות המקצועית שלו היא בחו"ל, בוריס החליט להשתקע בישראל ולייצג בהתמדה את ניבחרתנו.

העשור השישי - שפע של הישגים

 מאת רם סופר

 בעשור השישי למדינת ישראל רשם ענף השחמט את ההישגים הגבוהים ביותר והתכופים ביותר בזירות הבינלאומיות השונות, שהאפילו על הישגי העשורים הקודמים, וזאת על אף רקע של תמיכה ממלכתית מצטמצמת והולכת ומאבק תקציבי מתמיד.

נבחרת ישראל, שבעבר נלחמה כדי להיות בעשירייה הראשונה בעולם (הישג מכובד בפני עצמו שאנו זוכים לו רק בענפי ספורט ספורים), דורגה בעשור הזה דרך קבע בין חמש הראשונות בעולם, וחזרה פעמיים עם מדליות כסף בהן זכתה באליפות אירופה!

אירוע משמעותי ביותר שהתרחש בתחילת העשור (ליתר דיוק: ספטמבר 1998) היה עלייתו לישראל של בוריס גלפנד, שחמטאי יהודי מבלארוס שדורג בין 10 הראשונים בעולם. אף על פי שרוב הפעילות המקצועית שלו היא בחו"ל, בוריס החליט להשתקע בישראל ולייצג בהתמדה את ניבחרתנו.

כל השאר התרחש כתגובת שרשרת: נבחרת ישראל התחזקה והחלה ללטוש עין אל המדליות האולימפיות, בוריס הפך למקור השראה לצעירים שלנו שהגיעו להישגים נכבדים, ורבים מחבריו, שחקני הצמרת העולמית, ביקרו באירועים הבינלאומיים השונים שהתקיימו בישראל.

גלפנד עצמו (שיקצר המקום מלפרט את כל הצלחותיו הבינלאומיות) רשם במהלך העשור את גדול ההישגים בקריירה שלו בסבב אליפות העולם 2006-07 : מקום שישי בגביע העולם שהקנה כרטיס לדו-קרבות המועמדים, שם הוא הביס את קסימג'אנוב וקאמסקי והעפיל לתחרות בת 8 המשתתפים על אליפות העולם. שהתקיימה במקסיקו ושם הדהים את כולם כשחילק מקום 2 בעולם עם האלוף היוצא ולדימיר קראמניק, מיד אחרי האלוף החדש וישי אנאנד. ללא ספק, ההישג האישי הגדול ביותר בתולדות השחמט הישראלי.

באולימפיאדות השחמט הנערכות אחת לשנתיים רשמה נבחרת ישראל בקביעות תוצאות שהאפילו על כל מה שהושג לפני כן.

אוקטובר 1998: מקום 3-4 באולימפיאדת אליסטה. בוריס אברוך זוכה במדליית זהב אישית; נובמבר 2000: מקום 5 באולימפיאדת איסטנבול; אוקטובר 2004: מקום 5 באולימפיאדת מיורקה; יוני 2006: אך כפסע בין נבחרת ישראל לבין מדלייה אולימפית ראשונה לאחר ניצחון אדיר 1:3 על רוסיה בסיבוב האחרון. אבל ארה"ב מביסה את נורווגיה, משתווה אלינו במספר הנקודות וזוכה במקום 3 בהתרת שוויון נקודות לאחר ארמניה וסין.

 לא פחות מרשימות היו תוצאותיה של נבחרתנו באליפות אירופה לאומית (הנערכת בשנים האי זוגיות): בכל האליפויות סיימנו בעשירייה הראשונה. בפלובדיב (אוקטובר 2003) וגם בגטבורג (אוגוסט 2005) מסיימת ישראל שנייה באירופה. בגטבורג היינו קרובים מאד למדליות הזהב, ורק הפסד מפתיע לגרוזיה בסיבוב הלפני אחרון הותיר את האליפות בידי הולנד. מאירוע זה יש לציין גם את מקומה השמיני של נבחרת הנשים.

מספר שחקנים היוו את שלד נבחרת ישראל לאורך העשור כולו. את המוביל, בוריס גלפנד, כבר הזכרנו.

אמיל סוטובסקי הוא ללא ספק מועמד רציני לתואר שחקן העשור. פרט להישגים הקבוצתיים ולהצלחותיו באליפות אירופה ליחידים, הוא משחק את השחמט המושך והמבריק ביותר. ב-2005 הוא זכה בתחרות אירופלוט היוקרתית במוסקבה. ניצחון זה הקנה "כרטיס כניסה" לתחרות דורטמונד החזקה, ושם הצטרף לרשימת קורבנותיו של אמיל אלוף העולם ולדימיר קראמניק.

 איליה סמירין כיכב בצמרת השחמט הישראלי לאורך העשור כולו, זכה פעמיים באליפות ישראל, חילק מקום ראשון במכביה, באשדוד ובמעלות, הצטיין בזירות חו"ל, וייצג בנאמנות את נבחרתנו.

בוריס אברוך שיחק בקביעות בנבחרות ישראל, ותמיד ידע להצטיין ברגע הנכון ולהוביל את הנבחרת למקומות גבוהים.

אלכסנדר חוזמן הותיק הוסיף יציבות לנבחרתנו, וחוץ מזה עשה עבודה גדולה כמאמן, הן עם בוריס גלפנד והן עם מיטב שחקני הנוער שלנו.

כאות הוקרה על הישגי נבחרותינו זוכה ישראל באירוח מונדיאל השחמט. אליפות העולם לנבחרות לשנת 2005 מתקיימת בבאר-שבע. כאן אנו מסיימים במקום 6 בלבד, אבל ישראל מהווה במה לאחת הדרמות הגדולות בתולדות המשחק, כשרוסיה בהתעלות של הרגע האחרון לוקחת את גביע המונדיאל מידיה של סין.

  כעבור פחות משנה מארחת ישראל עוד אירוע בינלאומי חשוב: אליפות העולם בבזק (ראשון לציון, ספטמבר 2006) שבה זוכה אלכסנדר גרישצ'וק המותיר מאחור שמות כמו אנאנד, סווידלר, י. פולגאר, רג'אבוב וגלפנד לעיני צופים רבים בהיכל התרבות בראשון לציון החוזים ישירות במשחקים המוקרנים על מסך ענק.

  אירועים אלה הם גולת הכותרת של פעילות השחמט הבינלאומית בישראל בעשור השישי, אשר כוללת רשימה מכובדת של אירועים המתפרסים בכל רחבי המדינה.

מועדון "צים" חיפה מארגן שתי תחרויות חזקות בשח-מהיר (1998, 2000) המסתיימות בניצחונו של וישי אנאנד. פסטיבלי השחמט לזכר צ'רניאק בתל-אביב הנערכים מדי שנה מאפשרים לצעירים מבטיחים כמו דב צפרוני ואליק גרשון להשיג את תואר הרב-אמן שלהם. לצערנו נקטעה מסורת מפוארת זו במהלך העשור הנוכחי, אך מסורת חדשה מתחילה באשדוד, המארגנת ארבעה פסטיבלי שחמט בינלאומיים, שהבולט ביניהם הוא ב-2004 (המנצח בתחרות הסגורה: איליה סמירין).

מועדון באר-שבע מארגן בתחילת העשור דו-קרב עם סט. פטרסבורג ולאחר מכן סדרה של תחרויות בינלאומיות צנועות יותר לקידום הצעירים. גם מועדון השחמט הרצליה מתמיד לאורך העשור כולו בארגון תחרויות בינלאומיות, ואחת לארבע שנים נערכת תחרות סגורה חזקה במסגרת המכבייה.

לקראת סוף העשור מגיעים אירועי השחמט הבינלאומיים לכל קצוות הארץ. מועדוני אלקנה ואינטל-מדעטק חיפה מצטרפים אל מפת התחרויות הבינלאומיות, ואיגוד השחמט מארגן בתחילת 2008 תחרות בינלאומית חזקה במעלות. העשור השביעי עומד להיפתח עם פסטיבל שחמט גדול בירושלים.

יש לציין גם את מעורבותו של בחיר שחמטאי תבל בכל הזמנים בשחמט הישראלי. במאי 1998 מביס גארי קספארוב את נבחרת ישראל 1:7 במשחק סימולטאני בסיבוב כפול. ב-1999 הוא יוזם אתר אינטרנט "קלאב קספארוב" וחברת מחשבים בשם "צ'ס דב" כאשר רוב הפעילות מתבצעת מישראל. בשנת 2000 מארגן קספארוב את אליפות העולם הראשונה לבתי ספר יסודיים בהשתתפות 600 בתי ספר מכל רחבי הגלובוס. ההפתעה-> הנבחרת הזוכה היא מביה"ס היסודי אלקנה שבשומרון שניצחה בגמר את ביה"ס דיקסיי-ביי מאינדיאנה שבארה"ב.

  האתר מחזיק מעמד שנים אחדות אך בעקבות התפוצצות בועת ההייטק נופל ג"כ ולאחר מכן מנתק גארי את קשריו עם ישראל ואף פורש משחמט, אך אין ספק כי הפעילות הזאת החדירה תנופה לשחמט הישראלי, בין היתר כאשר אלוף העולם כיכב בקבוצת "קלאב קספארוב" ראשון לציון שהשתתפה במשחקי הליגה הלאומית לשנת 2000. למרבה ההפתעה, הקבוצה הזאת לא זכתה באליפות למרות שב"משחק העונה" הופיעו בהרכבה השחמטאי החזק בתבל, השחמטאית החזקה בתבל והסניור החזק בתבל. אלופת הליגה הלאומית לאותה עונה, ובמשך מרבית העשור, הייתה קבוצת מועדון השחמט באר שבע, אותה מנהל ללא לאות אליהו לבנט, שחגג לא מכבר את יום הולדתו ה-80.

למעשה, מ-2000 ועד 2006 שלטה באר שבע ללא עוררין בליגה הלאומית, כאשר כל הניסיונות של מועדונים אחרים לחזק את הרכבם ולהדיח אותה עולים בתוהו. רק בשנת 2002 נשמטה האליפות מידי באר שבע, עקב החלטת האיגוד להוסיף שלב נוסף של פלייאוף בין 4 הראשונות. באר-שבע שלטה בעונה הרגילה אבל כשלה במשחקי ההכרעה והאליפות הגיעה למועדון כפר-סבא. כעבור שנה, לאחר מחאות באר-שבעיות נמרצות, בוטל הפלייאוף והאליפות חזרה לבירת הנגב.

ב-2007 אירע המהפך, כאשר קבוצת מועדון אשדוד בניהולו של משה שלו זכתה באליפות לאחר קרב צמוד ומרתק ביותר עם באר-שבע. אשדוד השלימה דאבל (אליפות וגביע) וחזרה על ההישג ביתר שאת ב-2008 (ראה מאמר אחר בגיליון זה).

הקבוצות המצטיינות בליגה הלאומית ייצגו אותנו מדי שנה בתחרויות על גביע אירופה למועדונים. מתוך אירועים אלה נציין את המקום השלישי של באר שבע בבלגרד 1998 (כאשר אליצור פ"ת במקום שישי), את המקום הרביעי של באר שבע בבוגוינו 1999, את המקום הרביעי של אשדוד (אוסטריה 2006) ואת המקום השישי של נשות הרצליה (טורקיה 2004). אבל גולת הכותרת הייתה דווקא הישג אישי, הניצחון ההיסטורי של אלכס חוזמן (באר שבע) על גארי קספארוב באוקטובר 2003.

אירוע בינלאומי חדש בעשור הזה הוא אליפות אירופה ליחידים, הנערכת מדי שנה בשיטה השוויצרית. הישראלי שהצטיין בהן יותר מכולם הוא אמיל סוטובסקי. אמיל זכה באליפות אירופה 2001 לאחר דו-קרב פלייאוף עם רוסלן פונומאריוב. כמעט חזר על הישגו ב-2007 (אך נוצח בדו-קרב המכריע על ידי טקאצ'ב), והיה די קרוב לפסגה גם ב-2008 (אך כשל בסיבוב האחרון).

אליפות אירופה משמשת גם כקרש קפיצה לתחרויות הדו-שנתיות על גביע העולם בשיטת נוק-אאוט, וחלק נכבד מרבי-האמנים שלנו אכן ניצל את ההזדמנות להעפיל לגביע העולם.

במוקד תחרויות היחידים בזירה המקומית עומדת אליפות ישראל. שיטת התחרות התחלפה משנה לשנה: נוק-אאוט (1998), תחרות על סגורה (1999, 2000), שוויצרית (2002-2006). ברשימת המנצחים בולטים מצטייני הנוער לשעבר ליס, גרשון, אברוך, ארנבורג ורודשטיין שהגיעו למעמד הבכיר של אלופי ישראל.

בגילאי הנוער התקיימה בעשור השישי פעילות ענפה, שכללה אליפויות יחידים מגיל 8 ועד גיל 20, אחת לשנה במספר שלבים, ליגה לנוער, אליפות קבוצתית מסורתית לגילאי 14 (ולקראת סוף העשור נערכו גם אליפויות קבוצתיות נוספות בגילאים אחרים), וכמובן ייצוג ישראל באליפויות אירופה והעולם בגילאים השונים.

במסגרת זו לא נוכל כמובן לציין את כל האלופים והמצטיינים, אך נזכיר כמה שחקני נוער בולטים במיוחד, שחלקם הגיעו בהמשך להישגים נכבדים גם כבוגרים.

 מיכאל רויז

שחקן הנוער הבכיר של תחילת העשור היה מיכאל רויז מבאר-שבע, שזכה באליפות ישראל עד גיל 18 ועד גיל 20. מיכאל המשיך להתקדם בהתמדה, הגיע לנבחרת ישראל והצדיק במלואן את התקוות שתלו בו. ב-2007 הוא זכה להישג יוקרתי בתחרות בינלאומית בסרביה כאשר זכה במקום ראשון וניצח את אלוף העולם ה-12 אנטולי קרפוב. נכון ל-2008 מיכאל הוא השחקן מס' 2 בישראל, והוא נמצא על סף מועדון ה-2700!

 יבגני פוסטני מחיפה החל את העשור עם שתי מדליות באליפויות אירופה והעולם לגילאי 18, וסיים אותו כרב-אמן סגל נבחרת ישראל ומנצח משותף של תחרות מעלות 2008 .

 סרגיי ארנבורג זכה באליפויות נוער רבות, וב-2004 הפך לרב-אמן ואלוף ישראל לבוגרים. כיום הוא שוהה בארה"ב, אך נקווה שעוד נשמע עליו בשחמט הישראלי.

 מקסים רודשטיין מחולון זכה בשלל אליפויות ישראל לנוער לאורך העשור, והוא הוסיף על כך מדליות כסף באליפויות אירופה לגילאי 10 ו-14, ומדליית זהב באליפות העולם עד גיל 16 (כרתים, נובמבר 2004). לקראת סוף העשור הוא "עלה כיתה", זכה במקום הראשון בגמר אליפות ישראל 2006 ובתואר רב-אמן, ומד-הכושר שלו נסק מעל לקו ה-2600.

צעירים מצטיינים נוספים החלו את דרכם באליפויות הנוער וכעת הם אוספים את הציונים שלהם לרב-אמן. נזכיר כאן את שמותיהם של גבי ליבשיץ, אנטולי ביחובסקי, ישראל כספי, סשה קפלן והצעירים המאד מבטיחים תמיר נבאתי וגיל פופילסקי.

 בין הנערות יש לציין את בלה איגלה, שהחלה גם היא את דרכה באליפויות הנוער, וכיום היא רב-אמן לנשים, אלופת ישראל 2004, חברת נבחרת ישראל לנשים ושחקנית הליגה הלאומית לגברים.

 מרסל אפרוימסקי בת ה-12 היא התקווה שלנו לעתיד בשחמט הנשי. ב-2007 היא הפכה לנערה הישראלית הראשונה שהיא אלופת עולם לגילה. לבטח נשמע עליה עוד הרבה בעשור השביעי.

המועדונים שהצטיינו יותר מאחרים באליפויות הקבוצתיות השונות לנוער היו באר-שבע, כפר-סבא, תל-אביב, חולון, הפועל פתח-תקוה, וכן התופעה של העשור השישי בקרב הנוער - משפחת פורת מרחובות שהפכה למועדון שחמט ועם חיזוק קל הגיעה למקום ראשון בליגה לנוער והעפילה לליגה הלאומית לבוגרים.

דחיפה חזקה לפעילות הנוער ניתנה על ידי "פרויקט המחוננים", פרי תרומתו הנדיבה של מר יואל גבע, חבר הנהלת האיגוד, המאפשר לצעירינו הבולטים לקבל את מיטב ההדרכה ולהשתתף בתחרויות הבינלאומיות הנחוצות לקידומם.

בצד התמיכה והקידום של דור העתיד, איגוד השחמט אינו שוכח את שחקני העבר ומקיים מדי שנה אליפות ישראל לסניורים. גם בזירה הבינלאומית לסניורים זכינו להישגים נכבדים ביותר: יעקב מוריי - אלוף אירופה 2001, ולריה דותן - אלופת אירופה 2001, והגדיל לעשות מרק צייטלין - אלוף אירופה 2004 ואלוף העולם לסניורים 2005.

בענף הקומפוזיציה השחמטית המשיכה ישראל להצטיין גם בעשור השישי, וזכתה שלוש פעמים (1998, 2001, 2004) במקום ראשון באליפות העולם בפתרון בעיות. עופר קומאי הוכתר כאלוף העולם ליחידים (נתניה, 1999).

תוכנת המחשב ג'וניור פרי פיתוח ישראלי זכתה להישגים מדהימים ומתמידים לאורך העשור השישי: ארבע אליפויות עולם לתוכנות מחשב (2001, 2002, 2004, 2006), תיקו מרשים 3:3 עם גארי קספארוב (2003), וניצחון משכנע 2:4 על פריץ (2007). המתכנתים אמיר באן ושי בושינסקי פיתחו סגנון משחק אטרקטיבי ויוצא דופן בין התוכנות, השופע הקרבות חומר.

אנשי ארגון וניהול רבים דאגו לקיומם ולהצלחתם של כל האירועים שהוזכרו לעיל אך קצרה היריעה מלהזכיר את כולם.

הגיע הזמן לציין גם כמה דמויות בולטות מבחינה ארגונית: אישי הציבור הבאים שימשו בתפקיד יו"ר איגוד השחמט: טומי לפיד ז"ל, יורם אלסטר, יורם ארידור ואביב בושינסקי. שני יושבי ראש אחרים באו מתחום השחמט עצמו: עמירם קפלן וינון בוים. כולם עשו כמיטב יכולתם להאדיר את שם השחמט בציבור ולגייס את ההקצבות והתרומות שהינן כה חיוניות להמשך הפעילות.

נציין גם את עו"ד יגאל לוטן ששימש כמנכ"ל האיגוד לאורך חלק גדול מהעשור הזה מצויד בניסיון וראיה עסקית השכיל להתמודד עם המשברים התקציביים התכופים ולגייס לא מעט תרומות. יגאל שינה את סדרי העדיפויות והדגשים שהיו נהוגים במשך שנים. את עיקר מאמציו הפנה לוטן להרחבת הפעילות בפריפריה, מדימונה בדרום  ועד מעלות-תרשיחא בצפון. לשדרוג אתר האינטרנט של האיגוד ולשינוי מתכונתו של ביטאון האיגוד לירחון חודשי מקוון.

 גלגולים רבים עבר ירחון השחמט, שעורכיו בתחילת העשור היו אמציה אבני ואורי אבנר.

בשנת 2006 הצליח מנכ"ל האיגוד יגאל לוטן לשכנע את ההנהלה להתגבר על עכבות והתלבטויות של מספר שנים ולאשר מעבר מבטאון כתוב לירחון מקוון. חגי פרנק שזכה במכרז עושה זאת בהצלחה מרובה למן אותה החלטה.

ב-2005 נעשה ניסיון נועז על ידי אליק גרשון, רב-אמן צעיר, אלוף העולם לנערים 1996 ו-1998 ואלוף ישראל 2000. אליק הוציא קרוב ל-50 גיליונות של שבועון שחמט איכותי בעברית בשם ChessNet. למרבה הצער זה לא הפך להצלחה כלכלית.

 לסיכום, ההישגים יוצאי הדופן  של העשור השישי בכל התחומים ושינויי הדגשים שאומצו במהלכו  מדברים בעד עצמם. מי ייתן וגם בעשור השביעי ינסוק השחמט הישראלי לרמות חדשות שטרם ידענו עד כה.