אדם מול מחשב - עכשיו עם ניתוח המשחק ותמונות מהאירוע!

בשבוע האחרון התקיים בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה משחק ראווה בין תוכנת ג'וניור, אלופת העולם למחשבים פעמים רבות, לבין קפטן נבחרת ישראל רב-אמן אלון גרינפלד, שהוא גם האחראי על ספר הפתיחות של ג'וניור. ניצחונו המוחץ של המחשב עורר את השאלה אם בימינו יש טעם להתמודדויות מעין זו.






"דיפ ג'וניור" - אלון גרינפלד
האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 24.09.12
הגנה סלאבית
(הערות: רם סופר)


@@Junior.pgn@@

ההתמודדות בין האדם למחשב החלה למעשה ברבע האחרון של המאה הקודמת. עד אז התוכנות היו בחיתוליהן, וכוח החישוב של המכונה היה זעום ביותר לעומת המכונות של ימינו.

בהתחלה שלטו השחקנים האנושיים. הם נהנו לנצל את "חוסר ההבנה" של המחשב. רובם האמינו שעליונותם היא נצחית. בסוף שנות ה-80 החלו להופיע סדקים בעליונות האדם. רב-האמן הנודע בנט לארסן נוצח על-ידי Deep Thought בשנת 1988.

גארי קספארוב "הציל את המצב" כשהביס את התוכנה הזאת בקלות 0:2 בשנת 1989, אבל התוכנות השתפרו מהר יותר ממנו, ולאחר ניצחון נוסף של קספארוב ב-1996 מול Deep Blue, התהפכה התוצאה בשנת 1997.

בסוף המאה ה-20 רק מחשבי על יכלו להתמודד מול טובי השחקנים בעולם, אבל מאז חלה עלייה עצומה בכוחם של המחשבים הביתיים, והתוכנות המשיכו להשתכלל ולהתגבר על החולשות העמדתיות המסורתיות שלהם בעזרת עוצמת חישוב של מסעים רבים קדימה.

העימותים בין אדם למחשב חזרו להיות חד-צדדיים, אך הפעם לטובת המחשב, והפופולריות שלהם דעכה בעשור האחרון. רבי-אמנים לא ששו לשמש קורבן. חלקם התמודדו מול תוכנות כמו "ריבקה" עם "פור" של רגלי ומסע...

על כן יש להעריך את האומץ של רב-אמן אלון גרינפלד שערך השבוע משחק ראווה בודד מול תוכנת ג'וניור המוכרת לו היטב. כדי לאזן את הכוחות נותקה התוכנה מספר הפתיחות שלה.


גוניור

מתכוננים להתחלת המשחק


גוניור

קהל לא מועט הגיע כדי לצפות ישירות במשחק

גוניור

המתמודדים לוחצים ידיים. מנצח על הארוע (למעלה) פרופסור יואב יאיר
.

האירוע נערך ביום שני 24/9 ברעננה במסגרת "ליל המדענים" של האוניברסיטה הפתוחה.
היוזם היה פרופסור יואב יאיר,  דיקן הפיתוח וטכנולוגיות למידה ובשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה. 

בסך הכול זו הייתה עוד חשיפה תקשורתית חשובה לענף השחמט, אך עדיין לא ברור אם זה יעורר עניין מחודש בדו-קרבות בין מחשבים לאנשים.

אלון ניסה לשחק סולידי בשחור והמשחק החל בנוסח מוכר היטב של ההגנה הסלאבית, אבל התוכנה האגרסיבית החלה מהר מאוד לסבך את המצב. במסע ה-16 שגה רב-האמן, ככל הנראה שגיאה מכרעת. נגד תוכנה חזקה אין הזדמנות שנייה. השגיאה המשמעותית הראשונה היא בדרך כלל גם האחרונה.

גוניור

המסך שעליו הוקרן המשחק עבור הקהל באולם

גוניור

המשחק עומד להתחיל. המזניק: פרופסור יואב יאיר,   דיקן הפיתוח וטכנולוגיות למידה.

גוניור

המתכנת אמיר באן מייצג את ג'וניור על הבמה, צופה בו יוזם האירוע פרופסור יואב יאיר

חלק מהצופים במשחק חשו שכל ההתמודדות היא חסרת טעם, ולאדם כבר אין שום סיכוי מול מחשב. לאור ניסיון לא מועט בשימוש בתוכנות שחמט, אני סבור שאין לקפוץ למסקנות כה מרחיקות לכת.

ראשית, קיים עדיין הבדל עצום בין רמת המחשב בעמדות פתוחות ובעמדות סגורות. במצבים מהסוג השני המחשב נוטה עדיין להערכות עמדה בלתי מהימנות הפוגמות קשות ברמת משחקו.

שנית, מחשב עדיין מסוגל להפסיד כאשר אינו מזהה בזמן התקפה על מלכו המתפתחת באיטיות.

שלישית, בשלב הסיום המחשב מתקשה מאוד לזהות עמדת מבצר, וכתוצאה מכך הוא בטוח שהוא מנצח במצבים מסוימים של יתרון חומרי, בעוד שחקן אנושי חזק מסוגל לראות שלא ניתן לממש את היתרון הזה.

אפילו כיום ישנם שחקנים אנושיים, לא בהכרח מהצמרת העולמית ואפילו לא רבי-אמנים, המתמחים במשחק נגד תוכנות ומסוגלים להשיג תוצאות אפילו נגד התוכנות המובילות. למעשה, התכונות הנדרשות כדי להצליח נגד בני אדם שונות לגמרי ממה שנדרש כדי להצליח נגד מחשב. זה סוג אחר של שחמט.

בסך הכול נראה לי שלאור כוח החישוב הנוכחי ניצחון על מחשב הוא משימה קשה ביותר, אבל תיקו הוא משימה אפשרית לשחקן חזק. עם זאת, עליו להיות במיטבו ולדייק כל הזמן על אף הבעיות הרבות שהמחשב מציב בפניו.

אלון גרינפלד נכשל במשימה כאשר בעקבות מסעו ה-16 (צב8) הפסיד רגלי ללא תמורה ממשית. במקום זה 16...רג6 היה שומר על השוויון החומרי עם סיכויים לתיקו. תוצאת המשחק (ניצחון ללבן ב-26 מסעים) אישרה את מה שידענו זה מכבר: בעמדות פתוחות וחריפות קשה מאוד להתמודד בשוויון כוחות עם כוח החישוב האדיר של התוכנות במאה ה-21.

picture of hiv rash jasonfollas.com pictures of aids