זו הייתה חווייתו המשמעותית הראשונה בחיי השחמט בארץ של משה שלו שמכהן מזה כשנתיים וחצי כיו"ר האיגוד הישראלי לשחמט. שלו (61) נשוי+3, נולד באוקראינה, בעל תואר ראשון במינהל עסקים, מתגורר בראש העין, הוא בעלים ומנכ"ל של "קבוצת שלו" המעניקה שירותי שיקום ייחודיים ומעסיקה כ-350 עובדים.

דבקותו במטרה של שלו הניבה פירות גם בטווח הארוך יותר. לימים, נבחרת הנוער של עפולה אף זכתה באליפות ישראל לנוער עד גיל 14 ועד היום מדי שנה מקיימים בה את אליפות הארץ לקבוצות נוער.

מי שהחל כמדריך ילדים בישוב מרוחק ונידח, נתגלה עד מהרה כפעיל נמרץ ושאפתן, הוא החל בפעילות בוועדות איגוד השחמט, עד שטיפס לראש הפירמידה ונושא היום על כתפיו את האחריות לפעילותו וקיומו של האיגוד הישראלי לשחמט. הפעילות הקטנה שהחלה במתנ"ס המקומי בעפולה הפכה למפעל חייו.     

ראשי איגוד השחמט האירופי בלשכתו של ראש העיר ירושלים ניר ברקת, פברואר 2014

נשיא איגוד השחמט האירופאי הציע לך לקיים את אליפות אירופה הבאה בירושלים. איפה זה עומד?

"לאיגוד השחמט אין כסף. אנחנו גוררים חובות כבדים מהעבר ומגרדים כספים בקושי רב. על פי התפיסה שלי הכסף הגדול יכול להגיע רק מקיום פרויקטים. אנשים כבר לא נותנים כסף רק בגלל שאנחנו איגוד השחמט. אין ספונסרים כלליים לאיגוד השחמט. ניסיתי בשנה הראשונה אבל זה מאוד מאוד קשה. מהר מאוד הגעתי למסקנה שאתה צריך לבוא עם פרויקטים. כך למשל, למרות כל הסקפטיות שהייתה, לאליפות אירופה לקבוצות שהתקיימה באילת הצלחתי לגייס 2.5 מיליון שקל. זה הוכיח שיש כסף כשיש פרויקטים. עכשיו אנחנו הרבה יותר מנוסים. אנחנו יודעים בדיוק להיכן צריך להיכנס ולהיכן לא, ויש לנו תשתיות מוכנות שיכולות לחסוך לנו המון כסף בארגון תחרות בסדר גודל כזה. יש לנו אתר אינטרנט מוכן, יש לנו את רוב הציוד, שולחנות, שעונים, כלים. אני מאמין שמפרויקטים כאלה אנחנו יכולים וחייבים להרוויח כסף".

מה פירוש להרוויח, הכוונה שתישאר יתרה לאיגוד?

"כן, בדיוק. תישאר יתרה שתשמש לסגירת הגרעון מהעבר. לא צריך לשכוח שאני קבלתי לפני שנתיים וחצי את האיגוד עם קופה שבה חוב של מיליון שקל. השנה הצלחתי להוריד את החוב ב-250 אלף שקל ואני מקווה שבעזרת האירועים הגדולים שנקיים, כולל אליפות אירופה, נצליח להוריד את המינוס לאפס".

אפשר לבשר שבאופן סופי אליפות אירופה תתקיים בירושלים ב-2015?

"ברור. נתתי או קיי לאיגוד האירופאי והודעתי להם שאני לוקח את התחרות. יש כבר תאריכים. מ-22 בפברואר ועד 8 במרץ".  

כמה אמורה לעלות תחרות כזו? 

"בערך מיליון וחצי שקל. אנחנו נעשה את זה יחסית בזול, ואני מתכוון לגייס בערך 2.5 מיליון שקל. רבים אמרו לי: 'אתה משוגע מאיפה תיקח כסף'. עניתי לכולם שיהיה כסף. אי אפשר לא להיענות בחיוב להצעה כזו שנותנים לנו פעם בחיים, בלי מכרז ובלי מלחמה".

אני אופטימי

כאן פותח שלו סוגריים כדי ללמד אותנו על האני מאמין שלו. הוא מדגיש שבאופיו הוא בן אדם מאוד מאוד אופטימי וכי בגלל זה הרבה פעמים צוחקים ממנו, אומרים עליו שהוא הרפתקן משוגע, אבל  "מי שלא חולם בגדול וחי כמו פקיד קטן בתוך בועה לא מסוגל לצאת מהקופסה ולא מגיע לכלום", מסביר שלו ומוסיף: "כשאתה משדר משהו אופטימי זה חוזר אליך בחזרה וזה מגדיל את הסיכויים להצליח".  

להיות אופטימי זה דבר טוב וחשוב, אבל מותר לשאול מהיכן יבוא הכסף המיוחל?

"יש לי הכרויות רחבות, אני מכיר את רוב השרים אישית ואני יכול לדבר איתם, אבל הבעיה שלהם היא הבירוקרטיה איך להעביר לנו כסף. לכן, ביקשתי מחגי חבר ההנהלה שלנו שמכיר את ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, שהוא בעצמו שחמטאי, לארגן לי פגישה וכבר נפגשתי איתו והנושא היחידי שעלה זה אליפות אירופה. הסברתי לו שבפועל קיום תחרות כזו בירושלים פירושה להביא כסף למדינת ישראל".

איך בדיוק? 

"יגיעו לכאן 300 אנשים מחו"ל. כל אחד משאיר פה בסביבות 2,000 יורו על מלון ל-14 יום, טיסה, אוכל, קניות, נסיעות, בילויים ועוד. זה נותן פרנסה להמון גופים כאן ויכול להגיע עד למיליון יורו. לכן ביקשתי שיארגן לי מיליון וחצי שקל בתמורה לכך. סלומיאנסקי הצדיק את הגישה שלי ואמר שזו בהחלט תיירות ספורט. הגוף היחידי שיכול להעביר כסף בלי להיתקע עם כל התקנות זה משרד ראש הממשלה. להם יש סעיפים לפרויקטים מיוחדים ועל פי החוק הם יכולים להעביר כסף ישירות. סלומיאנסקי במקום חיבר אותי עם אנשי משרד ראש הממשלה שאמרו שהם ידאגו לכסף. למחרת בבוקר התקשרו אלי וביקשו את כל הפרטים. אני משוכנע שההבטחה הזו תתממש".

  לפני כן ישנה אולימפיאדת טרומסו באוגוסט 2014. האם יש תקציב והנבחרת החזקה ביותר האפשרית תשוגר?  

"כשחזרנו עם גלפנד אחרי הדו-קרב לאליפות העולם, הוזמנתי יחד עם גלפנד ואשתו ללשכת ראש הממשלה, היו שם ביבי נתניהו, שרת הספורט לימור לבנת, בעלי תפקידים רבים והרבה תקשורת. ואז ראש הממשלה אמר ששחמט זה דבר חשוב וטוב והתחייב לתת מיליון שקל במשך שלוש שנים לתמיכה בענף. זה היה בשנת 2012 ובעקבות זה נחתם הסכם בו נאמר שהשחמט יקבל מיליון שקל דרך הרשויות המקומיות לפיתוח השחמט בערים. מתוך הסכום הכללי כ-200 אלף שקל היה אמור להישאר באיגוד לצרכי ניהול. עד היום הכסף הזה לא הגיע ואני כתבתי מכתבים מאוד חריפים ומאיימים. בעקבות זה זומנתי ללשכת ראש הממשלה ושאלו אותי מה זה הפרויקט הזה של מיליון שקל למועדונים דרך הרשויות והאם אני בכלל צריך את זה בעדיפות ראשונה. אמרתי שלא כי זה היה אילוץ של משרד הספורט וכאשר אמרו לי שהכסף מיועד רק לפרויקט הזה בוודאי שלא דחיתי את המענק. ראיתי בזה כדבר הרע במיעוטו לשם פיתוח השחמט. יש בארץ 70 מועדונים פעילים ואני בוודאי רוצה לחזק אותם, אבל הבהרתי להם באותה פגישה שהיום בתור איגוד יש לנו סדר עדיפויות אחר לגמרי וכי, למשל, צריך מימון לנבחרות לאולימפיאדה בגובה של חצי מיליון שקל וגם מימון לפרויקט אלוף השחמט הבא. סיכמנו שכך יהיה".

אפשר לסמוך על זה?

"לא דברתי עם פקיד זוטר. זה היה ברמה בכירה ביותר בלשכת ראש הממשלה. אני חושב שזה רציני. אם אני לא יכול לסמוך על לשכת ראש הממשלה אז אין לי אמון באף אחד. מה אני יכול לעשות מעבר לזה".     

מגעים עם אוליגרכים

כידוע, על הפרק יש גם את ארגון אליפות הארץ הקרובה. לשאלתנו, איך עם קופה כמעט ריקה של האיגוד הוא יצליח לקיים את כל הפעילות הזו, מספר לנו שלו כי לאחרונה הוא נסע למוסקבה ושם  נפגש עם אוליגרכים. לדבריו, מתקיים עכשיו מסע ומתן להקמת קרן מיוחדת לעזרה באיגוד הישראלי לשחמט. הבעיה העיקרית, לדברי שלו, היא שאותם אוליגרכים מאוד עסוקים וקשה מאוד להשיג אותם. "חשוב לי להדגיש", אומר שלו וממשיך "שכל הנסיעות שלי הן על חשבוני האישי. שיהיה ברור לכולם שאני לא נוסע מתקציב האיגוד. לכל מקום אני נוסע על חשבוני. מעולם לא לקחתי שקל אחד מהאיגוד. חשוב לי מאוד להבהיר את הנקודה הזו שלא תהייה למישהו מחשבה שאולי כחלק מהפעילות שלי אני מטייל בעולם על חשבון האיגוד".

באותה הזדמנות שלו "מדליף" לנו את הרעיון להקים מוזיאון לשחמט בירושלים. לדבריו, אותם אוליגרכים רוצים להקים מוזיאון עולמי בבירת ישראל. נציגים שלהם היו כאן ולקחתי אותה לסיור במרכז השחמט בתל אביב. כשהם ראו בכניסה את השלט ע"ש התורמים סול וסיסי מרק הם התלהבו ואמרו שהם גם רוצים. אין להם בעיה של כסף. הם מוכנים להקציב לכך 20 מיליון דולר.

איך ממלאים מוזיאון כזה בתוכן?

"אפשר להכניס לשם את ההיסטוריה של השחמט. למשל, במוזיאון השואה יש המון מוצגים בנושא השחמט של אנשים ששיחקו במחנות. בכלל, יש היסטוריה יהודית רחבה בנושא השחמט. 50 אחוז מאלופי העולם היו יהודים. יש לנו הרבה מה לספר על זה ולהתגאות בזה. בנוסף יש אוספים שלמים של כלי שחמט עתיקים שקיימים ושניתן להציגם בצורה מעניינת וכמובן גם ספרות מקצועית עתיקה ומרתקת. אבל מה שלא פחות חשוב זה שמדובר במבנה אותו נוכל לנצל לצרכים נוספים, כמו להקים שם אקדמיה לשחמט וניתן יהיה לקדם שם את השחמט לא רק הישראלי אלא גם העולמי".

אתה מאמין שזה ייצא לפועל?

"כן. עובדה שהצלחתי להלהיב אותם. כבר קיימנו פגישה בעיריית ירושלים ואנחנו כבר בשלב של איתור מגרש מתאים. עיריית ירושלים לא נותנת לכל אוליגרך לבנות כל מה שהוא רוצה, אבל בנושא הזה הם מאוד תומכים. לאוליגרכים האלה חשוב להנציח את השם שלהם. העירייה מוכנה לתת להם מגרש חינם והם לא רוצים. הם רוצים שהשטח יהיה בבעלות שלהם. שלא יקרה מה שקרה במרכז השחמט בתל אביב כשהעירייה למעשה השתלטה על השטח והשאירה חדר וחצי לפעילות של איגוד השחמט ואנחנו כל הזמן צריכים לבקש שם נדבות".

מי ינהל את זה?

"כמובן שהאיגוד הישראלי לשחמט ינהל את המקום. אפילו שאלו אותי אם אהיה מוכן להעתיק את משרדי האיגוד לשם ונתתי תשובה חיובית. אמנם זה לא יהיה בתקופה שלי כיו"ר, אבל אתמוך בכך בכל מצב. אני חושב שזה דבר חשוב וזאת הדרך הראויה".

אתה מפיץ מזה זמן רב את הרעיון של "שחמט- המשחק הלאומי של ישראל". איך אפשר לדעתך להפוך את זה מסיסמה חביבה למשהו מעשי ויעיל שיקדם את השחמט בישראל?

"כדי להגיע למטרה אתה צריך שיהיה לך חזון. בלי חזון לא נגיע אף פעם לשום דבר. החזון שלי הוא שהשחמט יהיה המשחק הלאומי של מדינת ישראל. בעשור האחרון השחמט התקדם מאוד. יש למשל כ- 35 אלף ילדים שלומדים שחמט במסגרת בתי הספר. לדוגמה: באשדוד לומדים שחמט כ-3,500 ילדים, בראשון לציון לומדים גם בבתי ספר וגם כל גני הילדים, בכפר סבא, בנתניה כל כיתות ב' לומדות שחמט, ויש גם תוכניות לימודים כאלה באזור הקריות, בבאר שבע ובעוד מספר מקומות בארץ. במשרד החינוך עשו לאחרונה סקר ובדקו מהם מקצועות ההעשרה המועדפים על התלמידים – השחמט לקח מקום ראשון. עכשיו במשרד החינוך מתכננים ימי העשרה לימי הקיץ ויש הנחיה ברורה להכניס שחמט בכל מקום. זו תוצאה של העבודה שלנו מול משרד החינוך. אז המטרה היא להפוך את המשחק למשחק הלאומי. זה תהליך. זה לא ייעשה ביום אחד".

ואם מחר יחליטו להכניס את השחמט לכל בתי הספר יש לך תשתיות ומדריכים לכך?  

"זה בדיוק חלק מהתהליך שעליו אני מדבר. אנחנו פועלים בכיוון. ממש עכשיו יש לנו פגישות עם כל המפעילים העצמאיים של תוכניות השחמט בבתי ספר. נקיים במשותף קורסים למדריכים לקראת הקיץ. זה יחזק גם את הקבוצות והמועדונים".

ההרגשה שלי היא שהצלחותיו הגדולות של בוריס גלפנד לא הביאו למינוף מספיק גדול של השחמט בישראל. המומנטום קצת הוחמץ, זה יכול היה להזניק את השחמט בארץ וזה לא קרה. אתה שותף להרגשה הזו?   

"ממש לא. זה לא נכון. אתה לא מרגיש את זה אבל היקפי הפעילות כל הזמן גדלים. היום בכל תחרות ארצית לנוער שאנו פותחים משתתפים 200-400 ילדים. אף פעם לא היה דבר כזה בעבר. דווקא ההצלחות של גלפנד נותנות עכשיו את הפירות. והכי חשוב הוא שההישג של גלפנד הביא לנו הסכם היסטורי עם מפעל הפיס. כבוד השופט תאודור אור ואני נפגשנו עם עוזי דיין יו"ר מפעל הפיס, והוא ממש התאהב בשחמט. הוא עוזר לנו גם מול משרדי הממשלה, הוא מגיע כמעט לכל אירוע חשוב".

האם יש ניסיון של האיגוד לנצל את עידן קרלסן כדי לתת תנופה לענף, הרי קרלסן מצטייר ככוכב: הוא גם אלוף העולם בשחמט, גם דוגמן, גם ספורטאי. הוא יכול לשמש דמות לחיקוי להמונים?

"אנחנו באמת מתכוונים לעשות עם זה משהו. קרלסן כאלוף העולם זה עידן חדש בעולם השחמט. הגיע בחור צעיר, חתיך, דוגמן, זו תדמית שונה לגמרי ממה שהיה לנו עד עכשיו ודמותו צריכה להקרין על ההמונים ולשנות את התדמית של המשחק. אני מאוד מקווה שתהייה לכך השפעה. לי אין ספק שכבר בקרב בכירי מקבלי ההחלטות במדינת ישראל היחס למשחק השחמט השתנה".

מדוע לא קיימת שדולה למען השחמט בכנסת, זה הרי יכול לשפר מאוד את המצב?

"דווקא יש. רצינו שמי שיוביל את הנושא בכנסת יהיה בוז'י הרצוג. הוא לקח את זה על עצמו אבל אחרי שהתמנה ליו"ר האופוזיציה הוא קצת ירד מזה. בכל מקרה יש לנו הרבה תומכים לשחמט בכנסת, כמו: זאב אלקין ונחמן שי. אני לא עוזב לרגע את הכנסת. אני מתכוון בקרוב לארגן את יום השחמט בכנסת". 

הגודל כן קובע   

כשביקשנו את התייחסותו של שלו לעמדתו בנושא יוזמות של האיגוד להקמת מועדונים חדשים במקומות בהם אינם קיימים, ציין שלו שהוא שמח על השאלה הספציפית הזו. שלו הדגיש כי לדעתו לא צריכים להתקיים מועדונים של 10 חברים. חשוב יותר לחזק ולסייע למועדונים הגדולים. "ריבוי מועדונים קטנים לא תורם שום דבר לשחמט", מדגיש שלו ומפרט: "קבוצה של 10 אנשים שיש להם  קבוצת ליגה באיזו פריפריה מרוחקת צריך לעזור לה, אבל אם יש באותה עיר או בקרבת מקום מועדון גדול אנחנו נעדיף שלא יהיה פיצול אלא ריכוז כוחות". שלו מסביר, כי כל מועדון לוקח מהאיגוד משאבים, לוקח זמן התעסקות איתו, ואם התמורה היא רק השתתפות בליגה זה לא מתאים לתפיסת עולמו העכשווית. העדיפות היא של מועדונים גדולים וחזקים בו מתנהלת פעילות מגוונת כולל לנוער.

האם מספר מחזיקי כרטיס שחמטאי גדל בשנים האחרונות?  

"לשמחתי כן. בשנת 2013 שברנו שיא כשהגענו להכנסות של 480 אלף שקל מהכנסות מכרטיס שחמטאי".

זה יכול להיות בגלל העלאת התעריפים ולאו דווקא כפועל יוצא של הרחבת מעגל הנרשמים.

"לא ייקרנו את זה. הגענו ל-1,500 נרשמים".

זה הפוטנציאל?

"ממש לא. הפוטנציאל המינימאלי לדעתי צריך להגיע ל- 5,000 או 6,000 שחקנים".

אז למה זה לא קורה? 

"תפיסת העולם שלי אומרת שזה יקרה רק כאשר המועדונים יתחזקו ויהיה להם מספיק כסף כדי שנוכל לדרוש שכל משתתף בליגה יחזיק בכרטיס שחקן. אבל במצב העכשווי יש התנגדות גדולה לכך. המועדונים חוששים שזה ייפול עליהם".

כרטיס שחמטאי לכל

כשהפנינו את תשומת לבו של שלו לכך שמתכונת כזו בה כל שחמטאי בליגה יצטרך להחזיק בכרטיס שחקן עשויה לצמצם במידה ניכרת את מספר הקבוצות בליגה, הבהיר שלו שלטווח הקצר לא איכפת לו שזה מה שיקרה. עקרונית הוא מוכן לזה ומאמין שבטווח הארוך ההיקפים יחזרו לקדמותם, כי אנשים אוהבים שחמט ולא ירצו לוותר לגמרי על ההשתתפות. שלו טוען כי אנשים לא יעזבו את השחמט בגלל 300 שקל בשנה. היום יש מצב אבסורדי, אומר שלו, כשראשי המועדונים רצים אחרי שחקנים כדי לצרף אותם לקבוצות הליגה, הם משחקים משחק או שניים ולאיגוד השחמט זה לא נותן כלום חוץ מכאב ראש.

לפי הקריטריונים של משרד הספורט מי שלא משחק לפחות ארבעה משחקי ליגה בשנה בכלל לא נחשב לשחקן פעיל. אם כאמור, טוען שלו, המועדונים יתחזקו ויהיה להם מספיק תקציב אפשר יהיה להכריח אותם שכל שחמטאי ישלם עבור כרטיס השחמטאי גם במצב שחלק מהתשלום ייפול על המועדונים.  

היום, מסביר שלו, מחירו הממוצע של כרטיס שחמטאי הוא 350 שקל. אם יהיו 6,000 בעלי כרטיס שחקן אפשר יהיה להוריד את המחיר ל- 300 שקל ותהייה לנו הכנסה נפלאה של מיליון ושמונה מאות אלף שקלים. במצב כזה נוכל לנהל את עצמנו ולא נזדקק לאף אחד. נקיים את האיגוד בלי לבקש טובות ובלי לשנורר.

כאן מבקש שלו לקרוא לציבור השחמטאים שאיכפת להם: "תנו לשחמט עזרה. 300 שקל בשנה הוא סכום שכל שחמטאי יכול לעמוד בו. זו תהייה תרומתכם לאיגוד השחמט, גם אם יסתבר בסוף שלא ממש שיחקתם הרבה. זה לא הרבה כסף וזה אפשרי. כמובן שתהייה הנחה לפנסיונרים, לעולים, לילדים. זה לא מותרות והכסף הזה לא הולך לאיבוד. אנחנו איגוד הכי חסכוני במדינת ישראל. רוב העובדים מתנדבים. אפילו המנכ"ל".

קידמה טכנולוגית

אתר האינטרנט של האיגוד הוא כלי מרכזי לקשר עם השחמטאים. בעבר דובר אפילו על כך שאפשר יהיה לקבל שיעורי שחמט באמצעות אתר האינטרנט של האיגוד. שדרוג האתר עדיין בתוכנית העבודה?

"כרגע סגרנו חוזה לאפיון מחדש של אתר האינטרנט שלנו. כיום מבחינה טכנולוגית אנחנו נמצאים דור אחד אחורה ואנחנו לא יכולים לחיות יותר עם מצב כזה. כשהחברה שעוסקת בזה תסיים את עבודתה נדון בזה כאן בוועדת המחשבים של האיגוד. אנחנו צריכים בין 200 ל-300 אלף שקל כדי להקים אתר חדש ויעיל. אני אמצא את הכסף הזה בכל מקרה כי אין לנו ברירה אחרת. השנה יהיה אתר. כל מי ששילם כרטיס שחמטאי יהיה לו קוד כניסה כך שחלק מהמידע החשוב לשחמטאים יהיה מותנה בתשלום כרטיס השחמטאי, כולל הרעיון לקיים באמצעות האתר לימודי שחמט".

מה עם הרעיון לאחד את מד הכושר הבינלאומי ומד הכושר הישראלי, זה ירד מהפרק?

"בהתחלה רצינו לעשות את זה באופן יזום דרך פיד"ה. הם פחדו להסתבך עם זה ולכן עצרו אותנו בכל מיני דברים עד למציאת הפתרונות הטכניים המתאימים. מה שאנחנו עושים היום זה לרשום לאט לאט כמה שיותר שחקנים לפיד"ה ומדווחים על מרבית התחרויות".

אז זה לא מבטל את הכפילות שיש לכל שחקן שני מדי כושר כשלפעמים יש ביניהם פער גדול מאוד. 

"בינתיים זה עדיין קיים אבל אני מאמין שתוך שנה או שנתיים מד הכושר הישראלי יתבטל. זה תהליך שהתחיל כבר, הוא לדעתי נכון והוא ימשך".

שינוי ההתנהלות והתרבות

במסגרת שיעורי הבית שעשה כותב שורות אלו לקראת הראיון המקיף הזה נמצא בדברי היו"ר באתר האינטרנט של האיגוד סעיף כדלקמן: "שינוי ההתנהלות והתרבות הארגונית של השחמט בישראל". כשביקשנו משלו להבין מה בדיוק היתה כוונתו בדברים הללו הוא ציין שמדובר בשאלה טובה מאוד. לגופו של עניין הבהיר שלו שהשחמטאים בישראל התרגלו שהכל מגיע להם חינם וכי זו אחת המלחמות הקשות ביותר שיש לו בחיי היומיום כיושב ראש האיגוד. לדברי שלו, אין ברירה אלא להרגיל את האנשים שכל דבר עולה כסף. בשביל ששחמטאי ישלם 300 שקל בשנה לכרטיס שחמטאי חייבים לנהל מלחמה עקובת דם. "במועדון אשדוד שאני היו"ר שלו כל שחמטאי חתום בחוזה שאת כרטיס השחקן הוא משלם בעצמו", מדגיש שלו ומפרט: "בהתחלה הם צעקו ועשו שביתות, אך בסופו של דבר הם השתכנעו. המסר העיקרי שאני רוצה להעביר בכך הוא שגם שחמטאים הכי בכירים צריכים לכבד את האיגוד הישראלי לשחמט. התרבות שהשתרשה בה מקבלים הכל חינם חייבת להיעלם מן העולם. זו המלחמה הכי קשה שלי ואני אנצח בה".

משה שלו (מימין) עם ניר ברקת, סילביו דנאילוב ואלמוג בורשטיין

האם אתה מרגיש שבקדנציה הראשונה שלך עמדת במרבית היעדים שהצבת לעצמך?

"לא. לצערי לא הצלחתי להשיג את כל היעדים. חשבתי שעם הכריזמה, הרצון, האופטימיות וההתלהבות שלי אצליח להשיג יותר תקציבים לאיגוד וליישם המון תוכניות שיש לי. בתחילת הדרך בנינו תוכניות מגירה. יש לנו פרויקטים מוכנים בכל תחום אפשרי. הבעיה שזה עולה מיליונים והתקציבים כידוע לא זורמים בקלות".

באלו הישגים אתה גאה במיוחד?  

"יש הרבה. דבר ראשון ההסכם ההיסטורי שהשגנו עם מפעל הפיס. חצי מיליון שקל בשנה שאנו מקבלים מהם באופן קבוע זה הישג אדיר. אף יו"ר לפני לא השיג תוספת קבועה כזו. כמו כן הצלחנו לקבל מוועדת לובצקי 0.75 אחוז מתקציב הספורט. יש לזה משמעות גדולה שאנשים עדיין לא יודעים אותה. האיגוד יקבל עכשיו 600 או 650 אלף שקל בשנה וזה שיפור משמעותי. זה כמעט כפול ממה שאנו מקבלים לאחרונה. נלחמנו קשות בשביל זה. בנוסף אני מאוד גאה בהבאת אירועים בינלאומיים לארץ. כבר עשרות שנים שלא היו כאלה אירועים בארץ. אני לא מתבייש להגיד שזה הישג אישי שלי. ואני רוצה שזה ימשך שכל שנתיים שלוש יהיה בארץ אירוע בינלאומי גדול וחשוב. רק כך הממשלה תבין שהשחמט מביא תועלת למדינה".

יש לך גם כישלונות?

"כן. בעיקר בכך שחסרים לי אנשים פעילים. לא הייתי אומר שההנהלה הנוכחית היא שיא החוכמה בעבודת צוות. בהרכב הנוכחי של ההנהלה יש 3-4 אנשים שהם באמת פעילים ואיכפת להם. כל היתר הם אנשים פסיביים שאפילו לא מגיעים לאירועים גדולים שלנו. לא רואים אותם בשטח. כיו"ר התפקיד שלי להביא כסף, לקבוע מדיניות, וליזום פרויקטים. את כל היתר צריכים לעשות בעלי תפקידים באיגוד. אני לא יכול לעשות הכל לבדי".

איך נוצר מצב כזה שרוב חברי ההנהלה לא אפקטיביים? 

"לא אני בחרתי בהם. הם ראשי מועדונים או נציגים שלהם ויש להם מספיק קולות כדי להיבחר. אין לי השפעה על ההרכב. אלו נציגי המועדונים".

אתם מתכנן גם קדנציה שלישית?   

"אני לא יודע. אני בעצמי הכרזתי ששתי קדנציות ליו"ר זה מספיק. אני מתעסק בזה במשרה מלאה והמזכירה שלי, בעסק הפרטי שלי, עובדת חצי מהזמן עבור ענייני השחמט. זה לא פשוט, אבל אם יבואו חברים, ראשי מועדונים, שיש להם רוב מוחלט והם יבקשו שאעשה עוד קדנציה כי הם מאמינים שעשיתי עבודה טובה, יש סיכוי שאסכים לכך".

בחזונך איך אתה רואה את השחמט בעוד 10 או 15 שנים?

"אני חושב שהעיסוק בשחמט ילך ויגדל. היום אתה יכול ללמוד שחמט ולשחק שחמט בלי לצאת מהבית באמצעות האינטרנט וזה יהווה חלק מההווי של כל הגילאים. היום יותר ויותר סניורים מתחברים לשחמט, מבקשים המלצות לתוכנות, כך הם יכולים לשחק עם כל העולם בלי להתאמץ. זה לצד הצורך בחשיבה שמספק השחמט במערכת החינוך יביא, לדעתי, להרחבת היקפי העיסוק בשחמט. כבר עכשיו יש 35 אלף ילדים שלומדים שחמט. לילדים הללו יש גם הורים וחברים שמתעניינים בשחמט. עם קצת מאמץ ובעזרת אתר אינטרנט מתקדם ומעניין נוכל להגיע לעשרות ואולי מאות אלפים שיגיעו ויתחברו אלינו".