הסטוריה

 הדור הותיק לתת את הטון גם באליפויות ישראל שנערכו בשנות ה60-. צעירים מצטיינים כמו יאיר קריידמן, צדוק דומניץ, ידעאל סטפק, רפי פרסיץ, יעקב בליימן, מלכיאל פרץ וישראל גת סיימו בצמרת, אך איש מהם לא נהיה אלוף ישראל.

ההשקעה בדור הצעיר בשנות ה60- נתנה פרותיה בשנות ה70-, כאשר דור חדש של שחקנים נחל הישגים בינלאומיים שהאפילו על אלה של קודמיו, בסיוע לא מבוטל של עולים מוכשרים מברית המועצות.

מסיבות שונות, רשימת ההישגים השחמטיים המשמעותיים של העשור הרביעי דלה יחסית לקודמו. בשנת 1980 עוד השיגה נבחרת ישראל מקום שביעי באירופה ושמיני בעולם (שביעי בין הנשים), אך באולימפיאדות הבאות חזרנו לעשירייה השניה - ג'ינג'יחשוילי ירד מהארץ, ליברזון פרש מהנבחרת, ומסורב העלייה רב-אמן בוריס גולקו לא נקלט והגיע לארה"ב. גורלה של נבחרת הנשים היה גרוע עוד יותר - הקבוצה האלופה התפרקה  וב1982- הידרדרנו עד למקום ה30-. 

ב1989- ארגנה ישראל עוד אירוע עולמי גדול - אליפות אירופה לאומות בחיפה. החל משנה זו אירע מהפך בנוף האנושי של תחרויות השחמט בישראל. בכל מקום צצו שמות לא מוכרים, שזה עתה הגיעו לארץ מרוסיה, אוקראינה ויתר מדינות חבר העמים. כמות השחמטאים החזקים שהגיעה לארץ היתה מדהימה. בנסיבות אלה אין להתפלא כי במהלך שנות ה90- גדל מספר רבי האמנים בישראל בקצב מסחרר, וכיום מחזיקים כמעט 30 ישראלים בתואר שעד לפני 10 שנים נחשב לנחלתם של מתי מעט.

אלופי ישראל בשחמט הם האנשים שניצחו באליפות הארץ בשחמט אשר מאורגנת על ידי האיגוד הישראלי לשחמט.

משחק השחמט מאגד בתוכו אלמנטים של אמנות, מדע וספורט. רבים וטובים סבורים כי השחמט התחרותי מדגיש את הצד הספורטיבי יתר על המידה, ומעדיפים לעסוק בסוגים אחרים של שחמט -  כמו הקומפוזיציה השחמטית, אשר מבליטה את הצד האמנותי, או השחמט בהתכתבות, ובאחרונה גם שחמט המחשבים, אשר מדגישים את הצד המדעי.