תקנון האיגוד

תקנון האגוד

תקנון האגוד הישראלי לשחמט – (עמותה רשומה) 28.11.2004

1. שם האגוד ומעמדו החוקי.

א) השם בעברית: האגוד הישראלי לשחמט. השם באנגלית: The Israel Chess Federation.

ב) האגוד הנו חבר בפדרציה הבינלאומית לשחמט "פיד"ה".

ג) האגוד הינו עמותה שנרשמה כחוק על-פי "חוק העמותות, תש"ם-1980".

2. המטרות
 

א) הפצת השחמט בישראל, פיתוחו וקידומו, והחדרת השחמט כנושא לימוד פורמלי וחופשי בכל מוסדות הלימוד בארץ, לרבות בתי-ספר, אוניברסיטאות, מכינות למיניהן ואחרים.

ב) קידום וסיוע למועדוני שחמט בישראל, טיפוח קשרים, יחסי חברות ושיתוף פעולה ביניהם, ואיגודם.

ג) ייצוג מועדוני השחמט בישראל וציבור שחמטאיה כלפי פנים וכלפי חוץ, בארץ ומחוצה לה.

ד) טיפוח קשרים בין צבור השחמטאים בישראל לבין ארגוני שחמט ושחמטאים בחוץ לארץ.

ה) עריכת תחרויות שחמט, לקבוצות וליחידים, בישראל ומחוצה לה.

ו) מיונם ודירוגם של השחמטאים בישראל.

ז) שיגור שחמטאים מצטיינים מישראל לתחרויות שחמט בחוץ  לארץ.

ח) קביעת נציגי ישראל - יחידים ונבחרות - ושיגורם לתחרויות הרשמיות של פיד"ה.

ט) הוצאה לאור של פרסומים ועיתונות מקצועית.

י) טיפול בכל העניינים הנוגעים לשחמט בישראל.

3. הסמכויות
 

לשם השגת מטרותיו מוסמך האגוד:

א) ליזום, לערוך ולנהל תחרויות שחמט בישראל, לרבות תחרויות לאליפות קבוצות ולאליפות יחידים בישראל. לסייע לעריכתן ולניהולן של תחרויות אלו ולקבוע  להן מסגרות וכללים.

ב) למיין, לסווג, ולדרג שחמטאים, קבוצות ויחידים - בישראל.

ג) לארגן הדרכה, שעורים, הרצאות והצגות שחמט ולעזור לארגון פעולות כאלו, ולהסתייע לשם  כך בעיתונות, בטלביזיה ובכל אמצעי מתאים אחר.

ד) לפרסם ידיעונים, כתבי עת, חוברות, ספרי לימוד או ספרי עזר בשחמט ולסייע לפרסומם.

ה) לקשור קשרים עם ארגוני שחמט ושחמטאים בישראל ובחוץ לארץ.

ו) לייצג את ציבור השחמטאים בתאגידי השחמט החברים באיגוד בישראל כלפי מוסדות ממשלתיים, רשויות ציבוריות, גופים ואישים, בין בישראל ובין בחוץ לארץ וכן במוסדות פיד"ה וזאת רק ע"י נציגים מוסמכים שנקבעו ע"י מוסדות האגוד הישראלי לשחמט בארץ.

ז) לאסוף ולגבות כספים בצורות שונות, אם כדמי חבר, אם כתשלום עבור חומר או עבור שרותים, אם כתרומות, ממוסדות ומפרטים, להפקיד כספים אלה בבנקים או להשקיעם בהשקעות אחרות, הכל כדי שכספים אלה ופירותיהם ישמשו להשגת מטרות האגוד ולביצוע סמכויותיו.

ח) לרכוש נכסי דלא ניידי, ציוד ונכסי ניידי אחרים הדרושים או הרצויים לצורך השגת מטרותיו של האגוד ולביצוע סמכויותיו.

ט) להעסיק עובדים בשכר להשגת מטרות האגוד ולביצוע סמכויותיו.

י) לטפל בכל עניין אחר הנוגע לשחמט.

4. קיום תחרויות ארציות שנתיות של מועדונים ("ליגות")

האגוד יקיים בכל שנה תחרויות של קבוצות המייצגות את המועדונים. לשם כך תחולקנה הקבוצות המשתתפות בתחרויות אלו למספר ליגות. הסמכות בידי ההנהלה לקבוע את תקנון הליגה ולאשרו, וזאת בתנאי שתקנון הליגה לעונה מסוימת לא ישונה לאחר תום מועד ההרשמה לליגה באותה עונה.

קבוצות מועדון לא יוכלו לפתוח את עונת המשחקים אם המועדון לא פרע את כל חובותיו עד פתיחת המשחקים, אלא אם מזכירות האיגוד אישרה הסדר שונה בהחלטה בה תמכו 4 חברי מזכירות לפחות ומנימוקים שיירשמו.

כל אזרח ישראלי רשאי לשחק במשחקי הליגה כפוף למגבלות המפורטות בתקנון זה.

5. מתן תעודות לשחמטאים המשתתפים בתחרויות.

האגוד יצייד כל שחמטאי אזרח ישראל שברצונו להשתתף בתחרויות, בתעודה מיוחדת הקרויה "פנקס מתחרה", אם שילם את דמי התעודה לפי סעיף זה. תחרויות, שכל משתתפיהן הינם בעלי פנקס מתחרה בר-תוקף, והמנוהלות על-פי חוקת השחמט של פיד"ה, וכן משחקי ליגה וגביע, יוכרו ע"י האיגוד לצורכי מיונם ודירוגם של השחמטאים שהשתתפו בה, ללא תנאים נוספים.

אזרח ישראלי הנושא פנקס מתחרה בר תוקף יהיה רשאי ליטול חלק בכל פעילות מפעילויות האיגוד כפוף למגבלות המפורטות בתקנון זה.

לדמי פנקס מתחרה, שיקבעו כל שנה ע"י האיגוד, יהיו מספר תעריפים:

א) תעריף מלא.

ב) תעריף הנחה שלא יפחת מ-50% מהתעריף המלא. תעריף ההנחה יינתן לקבוצות זכאים, כגון: נוער, חיילים, גמלאים וכדומה.

ג) תעריף מיוחד, עד שחרור כליל מתשלום פנקס מתחרה, יינתן על-פי החלטת ההנהלה לעולים חדשים.

6. כשירות לפעולות משפטיות

האגוד הינו גוף שיכול לתבוע ולהיתבע, וכן לרכוש, להחזיק ולמכור נכסים, ליהנות מזכויות ולקבל על עצמו חובות, ולהיות צד לכל עסקה חוקית אחרת,אך אסור לו לחלק רווחים או טובות הנאה בין חברים.

7. החברות
 

א) חברי האגוד הם אלה הכלולים ברשימה המצורפת לתקנון זה והמשמשת חלק ממנו וכן אלה שיתקבלו כחברים כמפורט להלן.

ב) כל גוף, אגודה או קבוצה בישראל שנתארגנו כעמותה ו/או מלכ"ר בהתאם לחוק העמותות ; - תש"ם 1980, או כל חיקוק אחר, (להלן "מועדון") המורכב משמונה אנשים לפחות (ובשנה הראשונה לאחר ההרשמה שישה איש לפחות) בעלי פנקס מתחרה בר תוקף, והמאורגן למטרת שחמט והמקבל על עצמו לקיים את תקנון האגוד ותקנות העזר שלו, כפי שיהיו בתוקף מידי פעם בפעם, ולהישמע להוראות המוסדות המוסמכים של האגוד - יכול להיות חבר באגוד.

כל מועדון יהיה תאגיד מקומי דהיינו, תאגיד אשר מרכז פעילותו בתחום השיפוט של עיר או מועצה מקומית או מועצה אזורית - על-פי העניין.

גופים, אגודות, או קבוצות, שאינם פועלים בתחום שיפוט אחד, אלא בתחומי שיפוט סמוכים וגובלים ואשר יתאגדו במסגרת תאגיד אחד יוכל התאגיד להיות מועדון החבר באיגוד, אם תבקש ותקבל אישור לכך מאת ועדת חריגים אשר תוקם לצורך כך (להלן - "ועדת החריגים"). ועדת החריגים תמונה על-ידי הנהלת האיגוד. הועדה תהיה בת חמישה חברים. הועדה תהיה מורכבת משני חברים בהנהלת האיגוד, חבר ועדת הביקורת, חבר ועדת הליגה שאינו חבר הנהלה והיועץ המשפטי של האיגוד. על החלטות ועדת החריגים ניתן יהיה לערער בפני בית הדין העליון של האיגוד.

ג) כל מועדון יחתום על הצהרה לפיה הינו מכיר באגוד הישראלי לשחמט כאגוד המנהל את חיי השחמט בארץ והמייצג בלעדית את כלל המועדונים בישראל בחברים בעמותה ובמוסדות פיד"ה ומתחייב לקבל את ההכרעות של המוסדות המוסמכים של האגוד בכל העניינים שבינו לבין האגוד, בינו לבין מועדונים אחרים החברים באגוד ובכל הנוגע לשחקני שחמט או פעילים אחרים, בין חברי המועדון ובין חברי מועדונים אחרים, וכן לקיים את תקנון האגוד ותקנות העזר שלו.

ד) מועדון שברצונו להיות חבר באיגוד, יגיש להנהלת האיגוד טופס רישום פרטי מועדון בו יצויינו שמות ופרטי חברי ההנהלה ומורשי החתימה, דוגמאות חתימה ופרטי בעלי תפקידים נוספים במועדון. בצמוד לטופס תוגש תעודת רישום התאגיד. על המועדון להודיע על כל שינוי בפרטי המועדון ו/או התאגיד תוך שבועיים מיום השינוי.

ה) בקשה להתקבל כחבר לאגוד יראו אותה כבקשה שנדחתה אף אם היא עונה על תנאי הרשום המפורטים לעיל וזאת אם הנהלת האגוד דנה בבקשה, ולא צידדו בה שני שלישים לפחות מחבריה שהשתתפו בישיבת ההנהלה בה נדונה הבקשה.

נדחתה הבקשה, רשאי המבקש לערער על כך בפני האסיפה הכללית של האגוד והחלטתה תהיה סופית.

ו) כל חבר האגוד חייב לשלם בדייקנות וברציפות את דמי  החבר, המסים וההיטלים, כפי שייקבעו מידי פעם בפעם ע"י מוסדותיו המוסמכים של האגוד, לקיים את שאר ההוראות שבתקנון האגוד ואת תקנות העזר שלו, להישמע להחלטותיהם ולהוראותיהם של מוסדות האגוד המוסמכים ולהודיע לאגוד ללא עיכוב על כל שינוי שחל במענו, בכתובתו, בתקנונו, בהרכבו של ועדו, הנהלתו או של האחראים לניהולו, או בכתובותיהם, וגם/או בכל פרט אחר שיוכל להיות בעל חשיבות לצורך ניהולם הסדיר של עניני האגוד. חבר אגוד שיפגר בתשלום דמי חבר ותשלומים אחרים שהוא חייב לשלם לאגוד ולא הסדיר את חובותיו הכספיים 16 ימים לפחות לפני האסיפה הכללית, יאבד את זכות ההצבעה באותה אסיפה, מבלי לגרוע אפשרות של צעדים נוספים כלפיו.

הכללים לביצוע תשלומים ומסים עבור מועדונים יהיו כדלקמן:

1. ככלל, המועדון ישלם עבור חובותיו לאיגוד ממקורותיו.

2. מועדון לא רשאי לשלם עבור מועדון אחר.

3. תורם/תומך (ספונסר) יהיה רשאי לשלם תשלומים ומסים של מועדון לאיגוד באישור ועדת החריגים/ועדת המנדטים.

4. מרכזי ספורט ורשויות מקומיות יהיו רשאים לשלם תשלומים ומסים של מועדונים המשתייכים אליהם במגבלות הבאות: הסכום ישולם בשיק לפקודת האיגוד + ספח בו יצוין סכום השיק ושם המועדון עבורו משולם אותו סכום.

5. בכל מקרה של מחלוקת או טענות בעניין הנדון יובא העניין בפני ועדת החריגים/ועדת המנדטים אשר תפסוק ופסיקתה תהיה סופית.

ז) שמות חברי האגוד יירשמו בפנקס חברי האגוד, שינוהל ע"י הנהלת האגוד.

ח) 1. חבר האגוד או חבר שמנהל ממנהליו או בעל תפקיד אחר בו, וכן חבר הנהלת האגוד, שלדעת הנהלת האגוד אינו ממלא אחר תקנון האגוד או החלטות מוסדות האיגוד או תקנות העזר של האגוד, או שהוא מקיים פעילות שפוגעת באופן זדוני באינטרסים של האגוד - רשאית הנהלת האגוד להתרות בו, ואם תוך פרק זמן סביר או פרק זמן שננקב בהתראה, לא שעה להתראה ולא מילא את התקנון או החלטות מוסדות האגוד או תקנות העזר כראוי, רשאית ההנהלה לפנות לבית הדין העליון שישב בהרכב של שלושה שופטים, בבקשה להשעותו מכל פעילות שחמטאית הקשורה לעמותה או בבקשה להשעות חברותו באגוד למשך שלושה חודשים.

אם נענה בית הדין לבקשת ההנהלה חייבת ההחלטה לקבל אישור האסיפה הכללית של חברי האגוד תוך 3 חודשים מיום קבלת ההחלטה, או באסיפה הכללית שתתקיים בפרק זמן זה, כסעיף ראשון על סדר היום. במקרה שלא התכנסה או לא אישרה האסיפה ברוב של שני שלישים את ההחלטה – ההחלטה מבוטלת.

2. חבר האיגוד שלא השתתף במשחקי הליגה ו/או במשחקי אחת מליגות הנוער במשך שתי עונות משחקים רצופות, תפקע חברותו באיגוד לאחר שתישלח אליו הודעה בכתב בדואר רשום על הפסקת חברותו.

3. לא תופסק חברותו של חבר באיגוד השעיה ארעית או סופית אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

ט) חבר האיגוד שהופסקה חברותו מכל סיבה שהיא, אינו זכאי לקבל בחזרה תרומה, דמי חבר, מסים והיטלים ששילם לאיגוד ואף לא לקבל תשלום כלשהו מהאיגוד או חלק כלשהו מכספי האיגוד או מרכושו.

8. נשיאות האיגוד הישראלי לשחמט
 

א) בראש האיגוד הישראלי לשחמט תעמוד נשיאות בת 7 (שבעה) חברים לכל היותר.

ב) הנשיאות תייצג את האיגוד הישראלי לשחמט ותביא את דברו וענייניו בפני מוסדות המדינה ובפני מוסדות, גופים ואישים, לקידום עניני השחמט במדינת ישראל.

ג) 1. נשיא האיגוד ייבחר על ידי האסיפה הכללית, ויכהן גם כיושב-ראש הנשיאות. הוראה זמנית לשנת 2003: כיוון שלא נמצא מועמד ראוי לתפקיד הנשיא, לא נבחר נשיא באסיפה הכללית לשנת 2003 ובמשך שנה זו לא יהיה קיים מוסד הנשיאות. ההנהלה והיו"ר יחפשו מועמד מתאים לתפקיד הנשיא ויגישו את מועמדותו לתפקיד באסיפה הכללית בשנת 2004, או באסיפה כללית יוצאת מן הכלל שתכונס לצורך זה.

2. מועמדות לכהונת הנשיא תוגש בכתב למזכירות האיגוד תוך 14 יום לפחות לפני האסיפה הכללית שבה עתידות להתקיים בחירות לכהונת הנשיא, על-ידי הרואה עצמו מועמד או על-ידי אחר או אחרים, אשר אליה תצורף הסכמה בכתב של המועמד.

מועמדות לכהונת הנשיא תוכל להיות מוגשת בכתב על-ידי הרואה עצמו מועמד, או על-ידי אחר או אחרים, גם במהלך האסיפה הכללית, אולם במקרה כזה יימנו קולות המצביעים למענו אל מול קולות המצביעים עבור מועמד או מועמדים אחרים, רק אם יזכה ב-%60 (שישים אחוז) לפחות מקולות המצביעים.

ד) כהונת הנשיא תהיה שנתיים החל ממועד בחירתו.

ה) הנשיא יוסיף ויכהן בתפקידו עד לעריכת בחירות לנשיא האיגוד הישראלי לשחמט על ידי האסיפה הכללית. אין מניעה שנשיא יוצא יוכל להיבחר מחדש.

ו) הנשיא לא יהיה חבר הנהלה.

ז) יו"ר הנהלת האיגוד יכהן כחבר הנשיאות מתוקף תפקידו.

ח) על-פי המלצות של נשיא האיגוד, תהא הנהלת האיגוד מוסמכת למנות את יתר חברי הנשיאות.

ט) עם סיום כהונת הנשיא, מסתיימות כהונותיהם של חברי הנשיאות שמונו על-פי המלצותיו.

י) לא יכהן אדם כנשיא במשך תקופה שתעלה על 8 שנים ברציפות.

9. האסיפה הכללית
 

א) המוסד העליון של האגוד היא האסיפה הכללית.

ב) האסיפה הכללית תכונס ע"י הנהלת האגוד לפחות פעם בשנה.

ג) האסיפה הכללית תהא מורכבת מנציגי המועדונים הרשומים בעת התכנס האסיפה כחברי האגוד, בפנקס חברי האגוד, ובלבד שעברה לפחות שנה אחת מאז התקבלם כחברים באגוד (מועדונים הרשומים בפנקס חבר האגוד שעוד לא מלאה שנה מאז נרשמו בפנקס האגוד רשאים להשתתף באסיפה הכללית, ללא זכות הצבעה).

ד) (1) עם קביעת מועד האסיפה הכללית, תבחר ההנהלה ועדת מנדטים שתפקידה יהיה לקבוע את מספר הקולות להם יהיה זכאי כל מועדון.

ועדת המנדטים תהיה מוסמכת לבדוק את מספר בעלי פנקס המתחרה בכל מועדון וכל דבר נוסף הקשור לזכויות ההצבעה של המועדון באסיפה הכללית. המועדון יהיה חייב להעמיד לרשות ועדת המנדטים את כל המסמכים והראיות שידרשו על-ידה לצורך כך.

(2) החלטתה של ועדת המנדטים תתפרסם לא יאוחר מ-28 יום לפני מועד האסיפה הכללית.

(3) על החלטתה של ועדת המנדטים ניתן לערער בפני בית הדין העליון לא יאוחר מאשר 21 ימים לפני מועד האסיפה הכללית, והחלטת בית הדין תינתן לא יאוחר מאשר 14 ימים לפני מועד האסיפה  הכללית ותהא סופית.

ה) מועדון שמספר חבריו במועד ההרשמה לליגה האחרונה שקדמה לאסיפה הכללית היה:

(1) שמונה איש לפחות בעלי פנקס מתחרה בר תוקף - ייוצג באסיפה הכללית ע"י נציג אחד. מועדון יוכל לרכוש פנקסי מתחרה המקנים זכות להשתתף באסיפה הכללית הקרובה, לא יאוחר מאשר 16 ימים לפני האסיפה הכללית.

(2) כל 7 קבוצות בליגה מקנות למועדון זכות להיות מיוצג על-ידי נציג נוסף. על יסוד סעיף משנה זה לא יזכה מועדון ליותר מ-3 נציגים.

קבוצה שלא קיימה לפחות מחצית משחקיה בעונת המשחקים של הליגה, שקדמה לאסיפה הכללית, לא תחשב קבוצה לעניין פיסקה זאת.

(3) לצורך סעיף זה (האסיפה הכללית) יוכר כחבר מועדון כל שחקן של המועדון הרשום בליגה.

מועדון שהשתתף לאחרונה בליגות של האיגוד, זכאי להיות מיוצג באסיפה הכללית ע"י נציג או נציגים נוספים לכל קבוצה, כדלקמן:

לכל קבוצה מהליגה הארצית לנוער - נציג אחד; לכל קבוצה מליגה ג' - נציג אחד; לכל קבוצה מהליגה העילית לנוער - שני נציגים; לכל קבוצה מליגה ב' - שני נציגים; לכל קבוצה מהליגה לנשים - שני נציגים; לכל קבוצה מליגה א' - ארבעה נציגים; לכל קבוצה מהליגה הארצית – שמונה נציגים; לכל קבוצה מהליגה הלאומית - ששה-עשר נציגים.

ז) נציג מועדון יהא רשאי להשתתף ולהצביע באסיפה הכללית אם הוא נושא תעודת זהות, מעל גיל 18, בעל פנקס מתחרה שהונפק לפחות 14 יום לפני מועד האסיפה הכללית והוסמך לכך ע"י כתב מינוי ע"י המועדון ששלח אותו. מלבד זאת חייב נציג מועדון כנ"ל למלא אחר אחת מחלופות אלה:

(1) הוא מורשה חתימה של המועדון.

(2) הוא חבר ועד או הנהלה של המועדון הרשום ככזה אצל רשם התאגיד.

(3) הוא שחקן רשום באחת מקבוצות הליגה של המועדון, בעונת המשחקים שקדמה לאסיפה הכללית.

ח) מועדון שלא הסדיר את כל חובותיו הכספיים לאגוד יאבד את זכות ההצבעה באסיפה הכללית כאמור בסעיף 7 ו' לעיל.

ט) הנהלת האגוד תודיע לחברים בדבר קיום האסיפה הכללית, מועדה, מקומה וסדר יומה, לא פחות מארבעה שבועות לפני מועדה .

י) המניין החוקי הדרוש לדיון באסיפה הכללית יהיה 50% מחברי האגוד. אולם, באין מנין חוקי כזה בשעה שנקבעה, תידחה האסיפה במחצית השעה, וההזמנות לאסיפה שנקבעה קודם לכן תהיינה יפות גם לאסיפה הנדחית; אם גם כעבור מחצית השעה לא יהיה המניין החוקי הדרוש כאמור, תהיינה האסיפה והחלטותיה חוקיות בכל מספר משתתפים.

יא) האסיפה הכללית תבחר ביו"ר שינהלה ובמזכיר האסיפה שירשום פרטיכל ויאשר אותו לאחר מכן בחתימת יושב-ראש האסיפה ובחתימתו.

יב) האסיפה הכללית תדון בדרך כלל בעניינים דלהלן:

דו"ח על הפעולות בעבר מטעם ההנהלה, דו"ח כספי מטעם ההנהלה, דו"ח מטעם ועדת ביקורת, התפטרות נשיא והתפטרות הנהלה ובחירת הנהלה חדשה, בחירת ועדת ביקורת ובחירת חברי בית הדין העליון, וכל עניין אחר שייקבע בסדר יומה של האסיפה הכללית ע"י ההנהלה. כל חבר אגוד רשאי להעלות נושא על סדר יומה של האסיפה הכללית או להציע מועמד משלו לגופים הנבחרים, ובלבד שיודיע על כך בכתב ארבעה עשר ימים לפני מועד האסיפה, להנהלת האגוד.

יג) העניינים הבאים יהיו בסמכותה הבלעדית של האסיפה הכללית:

(1) שינוי שם העמותה.

(2) שינוי מטרות העמותה.

(3) אישור הדו"ח הכספי.

(4) פירוק העמותה.

(5) כל עניין אחר שלגביו תחליט האסיפה הכללית בהחלטה מיוחדת כי אותו עניין שמור לסמכותה הבלעדית של האסיפה הכללית.

(6) בחירת נשיא לאגוד הישראלי לשחמט.

(7) בחירת נשיא בית הדין העליון וממלא מקומו.

(8) בחירת יו"ר ועדת הביקורת וחברי ועדת הביקורת.

(9) בחירת חברי ההנהלה.

יד) החלטה מיוחדת של האסיפה הכללית תהא דרושה לפירוק האגוד, להפסקת חברותו של חבר באגוד, לשינוי תקנון האגוד, למכירת נכס דלא-ניידי של האגוד ולשמירת עניין לסמכותה הבלעדית של האסיפה הכללית; לכל עניין אחר תהא דרושה החלטה רגילה.

טו) החלטה תיחשב כהחלטה שנתקבלה כדין באסיפה הכללית:

(1) לפחות בארבע חמישיות של קולות המצביעים - כשההחלטה מתייחסת לפירוק האגוד;

(2) לפחות בשני שלישים של קולות המצביעים - כשההחלטה מתייחסת לשאר העניינים שלגביהם דרושה החלטה מיוחדת.

(3) לפחות ברוב קולות המצביעים - כשההחלטה מתייחסת לעניינים שלגביהם דרושה החלטה רגילה.

טז) ההצבעה באסיפה הכללית תיערך בהרמת ידיים. ההצבעה תהא חשאית אם ידרשו זאת לפחות עשרה נציגים המיצגים עשרה מועדונים שונים.

יז) בהצבעה יהא לכל נציג המשתתף באסיפה הכללית קול אחד. אולם מועדון הזכאי להיות מיוצג באסיפה הכללית ע"י מספר נציגים לפי סעיף משנה (ה) וגם/או לפי סעיף משנה (ו) שבסעיף זה, רשאי לשגר לאסיפה הכללית פחות ממספר הנציגים שהוא זכאי לו כנ"ל ולהקנות במקרה זה עד עשרה קולות

לאחד מנציג או לאחדים מנציגיו, כפי שהמקרה מחייב, ובתנאי שהנציג המשתתף בהצבעה יענה על הנדרש לפי ס"ק (ז) בסעיף זה.

יח) שום נציג המשתתף באסיפה הכללית לא יהיו לו יותר מעשרה קולות.

יט) חוץ מהאסיפה הכללית הרגילה שתכונס פעם בשנה, רשאית ההנהלה לכנס אסיפה כללית יוצאת מן הכלל לצורך הנראה להנהלה .

כ)  ההנהלה רשאית לכנס בכל עת אסיפה כללית שלא מן המניין, ועליה לעשות כן - לפי דרישה מנומקת בכתב של ועדת הביקורת או של עשירית מכל חברי העמותה.

10. ההנהלה

א)  חברי ההנהלה ייבחרו ע"י האסיפה הכללית, לתקופה של שנתיים, בבחירות חשאיות ויחסיות (דוגמת הבחירות לכנסת) מתוך רשימות מועמדים שיוגשו על ידי מועדונים החפצים בכך.

ב)  ההנהלה שתבחר תהיה מורכבת מ-15 חברים, נציגי הרשימות, שקיבלו לפחות 7% מהקולות הכשרים של הבוחרים, על פי סדר המועמדים ובאופן יחסי לאחוז הקולות שקיבלה כל רשימה. רשימה שלא עברה את אחוז החסימה, קולות מצביעיה לא יכללו במניין הקולות לצורך חלוקת המקומות בהנהלה.

כל שתי רשימות זכאיות לחתום על הסכם עודפים ובלבד שהסכם זה יועבר לידיעת האיגוד 7 ימים לפני מועד הבחירות.

לאחר חלוקת המקומות השלמים בהנהלה יחולקו חלקי המקומות לפי עודף המצביעים הגדול ביותר.

ג)  חברי ההנהלה יבחרו מתוכם יושב-ראש, סגן יו"ר או סגני יו"ר, מזכירות ונושאי תפקידים אחרים. חברי ההנהלה יחלקו ביניהם את הטיפול בעניינים השונים בקבעם ממונים על הנושאים או ועדות לעניינים אלה, כגון תחרויות לקבוצות, תחרויות ליחידים, דירוג, כספים, קשרי חוץ, עניינים מקצועיים, פעולות בקרב הנוער ובבתי-הספר, יחסי ציבור, משמעת, פרסומים וכתבי עת, משק וכיוצא בזה. לא יוכל אדם להיות חבר הנהלה במשך תקופה שתעלה על 8 שנים ברציפות.

ד)  חברי ההנהלה ימשיכו לכהן בתפקידיהם עם גמר הקדנציה וזאת עד שיבחרו ממלאי  תפקידים ויו"ר ועדות חדשים. הנבחרים שסיימו תפקידיהם מחויבים לבצע חפיפה מסודרת עם בעלי התפקידים החדשים שהחליפו אותם.

ה)  חבר הנהלה שנעדר משלוש ישיבות רצופות יחדל מלהיות חבר הנהלה, מלבד אם הודיע מראש על היעדרות בגלל מחלה, שרות בצה"ל, או שקיבל רשות מיושב ראש ההנהלה ו/או ההנהלה.

ו)  חבר הנהלה שהתפטר, נפטר או נפסל, יוחלף ע"י הבא בתור ברשימת המועמדים שאליה השתייך החבר המוחלף וזאת ללא צורך באישור האסיפה הכללית.

ז)  ההנהלה רשאית להעביר מזמן לזמן כל סמכות מסמכויותיה ליושב ראש ההנהלה, או לועדה המורכבת מחברי ההנהלה וגם/או מאנשים אחרים שנתמנו ע"י ההנהלה, וכן רשאית ההנהלה, מזמן לזמן, לבטל העברת סמכות זו, כולה או מקצתה.

ח)  כל עניין שאינו נתון לסמכות מפורשת אחרת (לפי התקנון או לפי החלטת האסיפה הכללית) הוא בסמכותה של ההנהלה. ההנהלה רשאית להתקין תקנות עזר, אשר יועברו לאישורו של רשם העמותות, בתקנון הקיים וגם/או בהחלטות שנתקבלו ע"י האסיפה הכללית. ובלבד שתקנוני העזר או הוראות הקבע למיניהן יחייבו את ההנהלה, העמותה וחברי העמותה, עד אשר ישונו בצורה מפורשת.

ט)  כל נושאי המשמעת ידונו אך ורק בועדת המשמעת וערעורים על החלטותיה ידונו בבית הדין העליון ופסיקתו תהיה סופית ומחייבת.

ועדת המשמעת או בית הדין העליון רשאים לדון בעינינו של אדם, שאינו חבר האיגוד, במידה והעבירה בוצעה במסגרת היחסים שבין האיגוד לבין מבצע העבירה כגון: בעת תחרות שחמט. אדם שלא ימלא אחר פסקי הדין של ועדת המשמעת או בית הדין העליון יאבד את זכותו להשתתף באירועי האיגוד הישראלי לשחמט.

י) ענייני הליגה והגביע ידונו אך ורק בועדת הליגה והגביע, וערעורים על החלטותיה ידונו אך ורק בבית הדין העליון ופסיקתו תהא סופית ומחייבת (יודגש כי אישור תקנון הליגה הינו בסמכות ההנהלה  כאמור בסעיף 4 דלעיל).

יא) ההנהלה תמנה יועץ משפטי ע"מ שייעץ לה בכל הנושאים המשפטיים כפי שיידרש מעת לעת, וייצג את האגוד בעניינים בהם נדרש ייצוג משפטי.

יב) ההנהלה תמנה רואה חשבון על מנת שיבקר את ספרי האגוד וימלא כל תפקיד על פי חוק העמותות. הדו"ח המבוקר השנתי יוגש ע"י רואה החשבון להנהלה ולועדת הביקורת לפני אישורו על-ידי האסיפה הכללית.

יג) ההנהלה תמנה קובלים לשם ריכוז תלונות המגיעות לאיגוד, הגשת קובלנות בפני ועדת המשמעת וייצוג כצד מאשים בהליכים על-פי קובלנות, לרבות בשלב של ערעור. לא ימונה אדם כקובל, אלא אם הוא מכהן באיגוד כמזכיר כללי, או אם הינו עורך-דין בישראל. הליכים בפני ועדת המשמעת יפתחו רק על-פי כתב קובלנה שהוגש על-ידי היועץ המשפטי של האיגוד או על-ידי קובל שמונה כאמור לעיל.

יד) ההנהלה תייצג את האגוד כלפי חוץ, וחברי ההנהלה שיוסמכו על ידה לשם כך, יחתמו על המסמכים של האגוד, בהתאם לכללי הנוהל שייקבעו ע"י ההנהלה. גם לגבי עניינים כספיים או לגבי נושאים מיוחדים אחרים יקבעו חברי ההנהלה ביניהם את זכות החתימה ואת צורת הטיפול וידווחו על כך לרשם העמותות כנדרש בחוק.

טו) חברי ההנהלה יתכנסו לפי הצורך. ישיבות ההנהלה תכונסנה ע"י יושב ראש ההנהלה ובהעדרו - ע"י סגן יו"ר ההנהלה.

טז) בנוסף על פנקס חברי האגוד שעל ההנהלה לנהל ועל ספר הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות שעל ההנהלה לשמור בידה, תקבע ההנהלה מה הם הפנקסים הרשימות והספרים הטעונים ניהול, כגון רשימת בעלי "פנקס-מתחרה", רשימת שחמטאים מדורגים, פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה והחלטותיה, פנקסי ההכנסות וההוצאות, רשימת הזכאים והחייבים, המאזן הכספי השנתי וכדומה, וכן תהיה רשאית לקבוע מי הרשאים לעיין ברישומים לעיל ובאילו תנאים. בכל מקרה יהיו נציגי חברי האיגוד זכאים לעיין במסמכים המנויים לעיל בכל עת סבירה.

יז) חבר באחד ממוסדות האגוד הישראלי לשחמט לא יהא רשאי להשתתף בהצבעה בכל עניין הנוגע לו אישית למעט: 1. עניין הנוגע לאיוש תפקידים במסגרת האגוד. 2. מתן תגובה או הסבר אם נתבקש לעשות כן או אם הוא מתבקש להגיב על טענות שהועלו נגדו.

יח) חבר אחד מהמוסדות הנבחרים על ידי האסיפה הכללית לא יוכל לקבל שכר או טובת הנאה בעבור מילוי תפקיד במסגרת האגוד, למעט כיסוי הוצאותיו בתפקיד. מילוי משימה ע"י חבר כאמור, שלא במסגרת התפקיד אליו נבחר, יזכה אותו בשכר, בהחזר או בפיצוי, רק אם אושר הדבר מראש בהחלטת רוב חברי ההנהלה (שמונה לפחות) ובתנאים שנקבעו באותה החלטה.

11. המזכירות
 

יו"ר הנהלת האגוד יושב בראש המזכירות ומנהל את ישיבותיה, בהיעדרו ינהל סגן יו"ר הנהלת האיגוד את הישיבות. המזכירות תמנה עד שבעה חברים שיבחרו ע"י ההנהלה מבין חבריה (בכל מקרה יהיה מספרם של חברי המזכירות לא זוגי). בכל מקרה יכהנו במזכירות יו"ר ההנהלה וסגנו. אם לא יימצא מבין חברי ההנהלה חבר מסוים המתאים ורוצה לשמש כגזבר יוטל תפקיד הגזבר על איש מקצוע אף אם אינו חבר הנהלה. הגזבר יצורף לישיבות ההנהלה והמזכירות כמשקיף. המזכירות תוציא לפועל את החלטות ההנהלה וועדות האגוד.

12. בית הדין העליון
 

א) 1. חברי בית הדין העליון, נשיאו וממלא מקום קבוע לנשיא ייבחרו אישית ע"י האסיפה הכללית, בהחלטה רגילה, באסיפה הבוחרת את חברי הנהלת האיגוד.

2. מועמדות לכהונת חבר בית הדין העליון תוגש בכתב למזכירות האיגוד 7 יום לפחות לפני האסיפה הכללית, שבה עתידות להתקיים בחירות לכהונת חברים בבית הדין העליון, על-ידי הרואה עצמו מועמד או על-ידי אחר או אחרים, אשר אליה תצורף הסכמה בכתב של המועמד.

מועמדות לכהונת חבר בית הדין העליון תוכל להיות מוגשת בכתב על-ידי הרואה עצמו מועמד, או על-ידי אחר או אחרים גם במהלך האסיפה הכללית, אולם במקרה כזה יימנו קולות המצביעים למענו אל מול קולות המצביעים עבור מועמד או מועמדים אחרים, רק אם יזכה ב-60% (שישים אחוז) לפחות מקולות המצביעים.

ב)  מספר חברי בית הדין העליון לא יפחת מחמישה.

ג)  חברי בית הדין העליון יהיו משפטנים ו/או שופטים בינלאומיים.

ד)  ההנהלה תקבע תקנון לבית הדין ובו יפורטו העונשים אותם רשאי בית הדין להטיל.

ה)  תפקידי בית הדין העליון:

(1) החלטה סופית בערעורים על פסיקתה של ועדת המשמעת.

(2) החלטה סופית בערעורים על החלטות ועדת הליגה והגביע.

(3) החלטה סופית בערעורים על החלטות ועדת המנדטים.

(4) מתן פירוש לתקנוני האיגוד או החלטה סופית בעניין אחר הקשור לאחד מתקנוני האיגוד או תוך כדי דיון בערעורים ע"פ סעיפים קטנים 1 ו-2 ובתנאי שתקבע ע"י ההנהלה אגרה בגין הפנייה לבית הדין.

(5) מתן החלטה סופית בכל סכסוך בין חברי האיגוד בינם לבין עצמם או בינם לבין מוסדות האיגוד, בעניינים הנוגעים לתקנוני האיגוד, ובתנאי שתקבע ע"י ההנהלה אגרה בגין הפנייה לבית הדין העליון.

(6) החלטה בדבר השעיית חברותו של חבר באגוד או החלטה בדבר פסילת חבר באחד המוסדות הנבחרים ע"י האסיפה הכללית לבקשת הנהלת האגוד.

(7) הכרעה בערעור או בפניה של שחמטאי או שחמטאים שתופנה לביה"ד ע"י הנהלת האגוד.

ו)  החלטות בית הדין העליון סופיות ואינן ניתנות לשינוי, למעט החלטות בית משפט מוסמך בישראל.

ז)  ביצוע החלטות בית הדין העליון מוטל על הנהלת האגוד.

ח)  פחת מספר חברי בית הדין העליון מחמישה חברים קבועים מכל סיבה שהיא, יבחר נשיא בית הדין חברים נוספים לפי הכלל הנקוב בפסקה ג, ואלה יכהנו עד לאסיפה השנתית הבאה בה יתקיימו בחירות למוסדות האגוד.

ט)  אגרות הערעור תקבענה ע"י ההנהלה אך רשאי בית הדין לפטור מערער מאגרה אם יראה לנכון לעשות כן.

י)  בית הדין העליון יהיה רשאי לחייב בהוצאות צד בערעור.

יא) בית הדין ישב בדרך כלל בהרכב דן יחיד שייקבע ע"י נשיא בית הדין או ע"י ממלא מקומו הקבוע, למעט בעניין בו יתבקש ע"י ההנהלה או שנשיא בית הדין יחליט כי יש מקום לקבוע הרכב מורחב שמספר חבריו יהיה אי-זוגי.

על פסק-דין של דן יחיד או של הרכב מורחב יותר לא ניתן לערער ופסיקתו תהא סופית. אולם במקרים מיוחדים בעלי חשיבות עקרונית או ציבורית רשאי נשיא בית הדין על סמך שיקול דעתו להתיר קיום הליך של דיון נוסף שיתנהל בפני הרכב מורחב יותר מההרכב שישב לראשונה באותו עניין.

יב) אין לבית הדין העליון סמכות לדון בערעור בהרכב שבו מספר זוגי של חברים.

יג) 1. מזכירות משרדי האגוד תשמש גם מזכירות בית הדין העליון.

2. המזכירות הנ"ל תנהל יומן לרישום ומעקב אחר ערעורים והחלטות לפי סדר שייקבע ע"י נשיא בית הדין העליון או ממלא מקומו.

3. בכל הליך בפני בית הדין העליון תוזמן הנהלת האגוד כמשיבה, והיא תיוצג על-ידי מי שיקבע לכך על-ידה מפעם לפעם או על-ידי היועץ המשפטי של האגוד.

13. ועדת הביקורת
 

א)  1. ועדת הביקורת, שמספר חבריה לא יפחת מחמישה, תיבחר באסיפה כללית.

2. מועמדות לכהונת חבר ועדת הביקורת תוגש בכתב למזכירות האיגוד 7 יום לפחות לפני האסיפה הכללית, שבה עתידות להתקיים בחירות לכהונת חברים בועדת הביקורת, על-ידי הרואה עצמו מועמד או על-ידי אחר או אחרים, אשר אליה תצורף הסכמה בכתב של המועמד.

מועמדות לכהונת חבר ועדת הביקורת תוכל להיות מוגשת בכתב על-ידי הרואה עצמו מועמד, או על-ידי אחר או אחרים, גם במהלך האסיפה הכללית, אולם במקרה כזה יימנו קולות המצביעים למענו אל מול קולות המצביעים עבור מועמד או מועמדים אחרים, רק אם יזכה ב-60% (שישים אחוז) לפחות מקולות המצביעים.

ב)  ועדת הביקורת תבקר את החשבונות. הפנקסים והעניינים המשקיים (כל פעילות הועדות וממונים על נושאים שנבחרו בהתאם לסעיף 10 ג') של האגוד, ותמסור הדו"ח שלה על כך לאסיפה הכללית.

ג)  ועדת הביקורת תהיה מוסמכת לעיין בפעולה מפעולות ההנהלה ולהביא לידיעת ההנהלה, כחוות דעת מייעצת, את מסקנות עיונה באותה פעולה.

יו"ר ועדת הביקורת ישתתף בישיבות ההנהלה בדעה מייעצת.

ד)  על דעת רוב של שלוש חמישיות של חבריה רשאית ועדת הביקורת לדרוש מההנהלה לכנס אספה כללית מיוחדת לשם דיון והחלטה בשאלה או שאלות שלדעת ועדת הביקורת יש צורך בדיון ובהחלטה בהן ע"י אסיפה כללית מיוחדת.

ה)  כל חבר מועדון שחמט, חבר מוסד כלשהו באגוד או הקשור לאגוד רשאי לפנות לועדת הביקורת בכל עניין בכתב.

ו)  ועדת הביקורת רשאית להעלות כל עניין כאמור בפני ההנהלה לסדר היום לראשונה או לדרוש דיון מחודש בהנהלה.

ז)  יו"ר ועדת הביקורת יבחר באסיפה הכללית שבוחרת את חברי הנהלת האגוד.

ח)  יו"ר ועדת הביקורת, או מי שמונה לכך מטעמו, יפקח על חלוקת פתקי ההצבעה לנציגים הזכאים לכך בהתאם לסעיף 9 י"ז ו- י"ח.

ט)  יו"ר ועדת הביקורת, או מי שמונה לכך מטעמו, ועוד לפחות שני חברים מבין חברי ועדת הביקורת יהיו ממונים על ספירת הקולות בהצבעות הנערכות באספה הכללית.

י) לא יוכל אדם להיות חבר ועדת ביקורת במשך תקופה שתעלה על 8 שנים ברציפות.

14. פירוק

א)  החליטה האסיפה הכללית על פרוק האגוד ברוב הדרוש לפי סעיף 8 (יג,1) דלעיל, ולאחר שניתנה לכלל חברי העמותה הודעה על קיום האסיפה 21 יום מראש תוך ציון שיוצע באסיפה להחליט על פירוק, יהא עליה גם למנות מפרק (מפרקים) ולקבוע את שכרו (שכרם).

ב)  מיום תחילת הפירוק יעברו סמכויותיהם ותפקידיהם של האסיפה הכללית וההנהלה לידי המפרק (מפרקים).

ג)  המפרק (מפרקים) יפרסם (יפרסמו) תוך 14 יום מתאריך התמנותו (התמנותם) הודעה על פירוק האגוד ובה יידרש כל מי שטוען לחוב המגיע לו מהאגוד להגיש תביעתו תוך חודש ימים, חובות הרשומים בפנקסים של האגוד ערב יום תחילת הפירוק ייחשבו כאילו הוגשה עליהן תביעה כאמור.

ד)  לביצוע הפירוק יעשה (יעשו) המפרק (המפרקים) פעולות אלו:

1. מימוש נכסי האגוד ככל שיינתנו למימוש;

2. גביית החובות המגיעים לאגוד ;

3. פירעון חובות האגוד, לרבות ההוצאות הכרוכות בפירוק .

ה)  הושלם הפירוק כאמור יכנס (יכנסו) המפרק (המפרקים) תוך 3 ימים אסיפה כללית בפניה יובא הדו"ח הסופי.

ו)  נכסי האגוד שיישארו לאחר סילוק כל חובותיו יימסרו למוסד מוכר, בעל מטרה דומה לזו של האגוד, כפי שייקבע ע"י האסיפה הכללית שתחליט בדבר דו"ח הפירוק הסופי כאמור.

תקנון זה עודכן באסיפה הכללית של האגוד הישראלי לשחמט מיום :

;27/10/98 ;28/10/97 ;26/11/96 ;30/11/95 ;29/12/94 ;26/10/93 ;26/11/91 ;22/10/90 ;14/6/87;

23/9/2003; 21/10/2002 ;10/9/2001 ;19/9/2000 ;7/9/99.