ראיון עם אלמוג בורשטיין - חלק ראשון

27/03/2012

מאת סיון חדד

חלפו כמעט חודשיים מכניסתו של אלמוג בורשטיין לתפקיד מנכ"ל האיגוד, והגיע הזמן לפרסם עמו ראיון ראשון. ריאיין: אלי שווידלר; ערך לפרסום: רם סופר.




אלמוג בורשטיין נמצא זה עשרות שנים במרכז הבמה של השחמט הישראלי. לאחר שפיתח שיטת זיווג שוויצרית מיוחדת שאומצה בהצלחה באולימפיאדות ובתחרויות חשובות אחרות ושימש נציג ישראל בפיד"ה, חבר בוועדות שונות באיגוד השחמט העולמי וגזבר האיגוד האירופי, נטל על עצמו בורשטיין לאחרונה אחריות נוספת כמנכ"ל איגוד השחמט, על כל העומס המשתמע מכך.

למען האמת ­ מדוע אתה צריך את כל זה על ראשך?

אולי קטונתי, אבל כבר היו מספר שחמטאים שכתבו: "השחמט הוא כל חיי". אז אומנם מעולם לא התקרבתי לרמת המשחק שלהם. וגם עשיתי עוד כמה דברים מחוץ לשחמט, אבל שחמט היה תמיד אהבתי הגדולה. ולכן כאשר יו"ר האיגוד משה שלו הציע לי להגיש את מועמדותי לתפקיד היססתי מעט, אבל לבסוף הסכמתי.

בורשטיין היה נציג ישראל בפיד"ה בין השנים 1998-1995. ב-2004 שב לתפקיד שהוא מכהן בו גם כיום. הוא גם חבר בוועדה הטכנית של פיד"ה, ובעבר היה חבר בוועדות החוקה והדירוג. ועדות אלה מתכנסות אחת לשנה.

ב-1976 פיתחת שיטת זיווג שוויצרית הנושאת את שמך, והיא נהוגה באולימפיאדות מאז מוסקבה 1994. ספר על זה.

העיקרון הבסיסי של השיטה שלי הוא שהזיווגים מתחשבים בחוזק הקבוצות היריבות של כל קבוצה בסיבובים הקודמים. בכל סיבוב הקבוצות בעלות ניקוד זהה מזווגות על פי העיקרון של בעלי "בוכהולץ" גבוה נגד בעלי "בוכהולץ" נמוך. שיטה זו מתקנת את עצמה כל הזמן ומאזנת את חוזק היריבות. כתוצאה מכך נוצרים זיווגים מאוזנים יותר. בשיטה זו נדירים המקרים שקבוצה מגיעה לצמרת בלי להתמודד בכלל מול יריבות חזקות.

מהן המטלות הכרוכות בתפקידך החדש? מה בכלל מצבו של איגוד השחמט?

מצבו הכספי של האיגוד אינו נוח, אבל אני מאמין שבזכות פעולות יזומות של היו"ר ושל יתר חברי ההנהלה והודות לאירועים ההולכים וקרבים (דו-קרב על התואר העולמי בין אנאנד לגלפנד וגביע אירופה למועדונים באילת), נצליח להחזיר את האיגוד לאיזון תקציבי בסוף שנת 2012.
ישנן הוצאות כספיות רבות, אך גם בסיס איתן להאמין שיגיעו הכנסות "בלתי צפויות", מה גם שמשרדי ממשלה שונים מגלים עניין בלתי רגיל באירועים שבדרך. אנו בונים גם על חברות ותורמים פרטיים.

מה עם ההקצבה של המשרד הממשלתי הממונה על האיגוד?

את ההקצבה של משרד התרבות והספורט לשנת 2012 נדע במהלך החודש הנוכחי. אנו מקווים שהיא תגדל באופן משמעותי.

האם משרד התיירות אינו יוזם פעולות כלשהן לפני הדו-קרב או גביע אירופה למועדונים?

משרד התיירות מוכן לממן הבאת 15 עיתונאים מחו"ל לאילת למשחקי גביע אירופה למועדונים.

מהו התקציב של גביע אירופה למועדונים?

כשני מיליון ש"ח. אנחנו מצפים לבואם של כאלף אורחים, ביניהם 700-600 שחקנים שחלקם משתייכים לצמרת העולמית. יש לנו הסכם עם רשת מלונות "ישרוטל" לגבי אכסון האורחים בתנאים נוחים במלונות "רויאל ביץ'", "שלמה המלך", "ספורט" ו"לגונה".

מהי מהות הסיוע שהאיגוד מעניק לבוריס גלפנד לקראת הדו-קרב נגד אנאנד?

רוב ההוצאות נופלות על גלפנד עצמו, אבל חוץ מתמיכה מוראלית נרחבת אנו דואגים לקשר אותו עם אמצעי התקשורת. כמו-כן הצלחנו להשיג את הסכמתה של רשת "ישרוטל" שהוזכרה לעיל לארח את גלפנד ואת צוות עוזריו על חשבונה. גלפנד, חוזמן, רודשטיין ואליאנוב קיימו מספר מפגשי הכנה באילת ובמצפה הימים.

אין ספק שהדו-קרב שייערך במאי יעשה הרבה "רעש" לא רק בחוגי השחמט הישראלי, אלא גם במדינה כולה. ניסיון העבר מצביע על כך שכאשר המתמודד על התואר אינו מגיע ממדינה הנחשבת למעצמת שחמט עולמית, הדבר גורם לזינוק משמעותי בפופולאריות הענף באותה מדינה. כך היה בהולנד כשמקס אאובה התמודד מול אליוכין (1935) וכך היה בארה"ב בעת הד-קרב הבלתי נשכח פישר-ספאסקי (1972). גם נצחונותיו של אנאנד נתנו דחף עצום לעליית הפופולאריות של השחמט בהודו.

תמיד חשבנו שמדליה אולימפית תגרום כאן לשינוי המיוחל בהתייחסות לשחמט. בינתיים די התאכזבנו, למרות שיפור מה בהתייחסות הרשויות לענף.

כולי תקווה שהופעה מכובדת של גלפנד בדו-קרב, קל וחומר זכייה בתואר העולמי, תפרוץ את המחסומים הקיימים בדרך להפיכת השחמט למשחק הלאומי של ישראל. אם גלפנד יוכתר לאלוף העולם, השחמט ייכנס לתודעת הציבור בארץ, כך אני מאמין, בסדר גודל של ההצלחות הגדולות ביותר שהיו לנו בענפי ספורט אחרים. הדבר ייצור תהודה שלא תהיה פחותה מזכייה בפרס נובל, מה שכבר התרחש בפועל מספר פעמים.

מה לגבי הפעילות השוטפת של האיגוד? מה מתוכנן לשנה הקרובה?

ב-2012 נשמור על הפעילות השוטפת לפחות ברמה של השנים הקודמות. כרגע איני יכול להבטיח שנרחיב את הפעילות. המשימה העיקרית שעומדת בפנינו היא לארגן בהצלחה את גביע אירופה למועדונים באילת, תוך כדי איזון המצב הכספי.

מספר התחרויות הבינלאומיות בארץ הולך וקטן בשנים האחרונות?

בכל שנות קיום האיגוד, רוב התחרויות הבינלאומיות בארץ אורגנו על ידי מועדונים וגופים מסחריים בתמיכת האיגוד. המצב הנוכחי הוא גם פועל יוצא של המצב הכלכלי. בכל אופן, מטרתנו לשמר את המצב ב-2012 ולנסות לפרוץ קדימה ב-2013.

האם לא כדאי לקיים את הליגה הלאומית במרוכז ולפנות את הזמן עבור המקצוענים שמתפרנסים מתחרויות בחו"ל?

 המתכונת הנוכחית של הליגה היא זו המתאימה ביותר למציאות הישראלית. כל עוד לא שונתה השיטה של חלוקת ההקצבות הכספיות ממשרד התרבות והספורט וממועצת ההימורים, המתבססת רובה ככולה על הפעילות בליגה, אין מקום לשנות את המתכונת ולהפוך את הליגה לעוד תחרות מרוכזת.

האם יש לשנות משהו בליגה הלאומית?

לדעתי יש מקום לשקול מחדש את שיתופם של השחקנים הזרים בליגה הישראלית. מאות אלפי שקלים המשולמים לשחקני חיזוק זרים עבור השתתפות בליגה, יכלו לסייע לשחמט הישראלי בדרכים אחרות ויעילות יותר. לטעמי, עדיפה הזרמת כספים לקידום צעירים מקומיים, מימון אימונים והדרכה.

כמנכ"ל האיגוד, האם יש לך תכניות ארוכות טווח?

אני מאמץ את החזון של יו"ר האיגוד משה שלו: "שחמט ­ המשחק הלאומי של ישראל". לכך אנו צריכים לשאוף. עוד ב-1956 פרסם אליהו שחף ז"ל (מזכיר האיגוד בשנים 1972-1965 - א"ש) ספר על נבחרת ישראל בשחמט שהשתתפה באולימפיאדת מוסקבה. ספר זה הגיע לידיי כשעשיתי את צעדיי הראשונים בשחמט. קראתי אותו בעודי ילד, ועד היום אני זוכר את שם הפרק האחרון: "בידינו ליטול ההגמוניה". אז עוד לא הבנתי את פירוש המילה "הגמוניה", אבל עובדה היא שאני זוכר את הפרק הספציפי הזה עד היום. במשך כל השנים שעסקתי בשחמט חשבתי מה צריך לעשות כדי שהמשחק שנחשב מאז ומתמיד ל"ספורט היהודי", יהפוך גם להיות "הספורט הישראלי", בהא הידיעה. עתה אנחנו קרובים מאי פעם להשגת המטרה. יש קשיים להתגבר עליהם, אבל אני מאמין שנצליח.

עד כמה חשוב הכיסוי התקשורתי של האירועים הגדולים שבדרך?

הדבר חשוב מאוד, כמו בכל תחרות ספורט - בעצם, לא רק בספורט. אני יודע זאת מעיסוקיי הפוליטיים בעבר (מנכ"ל מפלגת "שינוי" וממלא מקום ראש עיריית הוד השרון – א"ש). המודעות לשחמט ולהישגיו חייבת להיות קבועה בציבור ולא לרדת מהבימה. כפי שאומרים: "עשית ופרסמת – עשית; עשית ולא פרסמת -­ לא עשית". כלי התקשורת מסוגלים לפתוח דלתות רבות עבור השחמט. שמירה על קוים פתוחים איתה היא דרך לשמר את ההתעניינות הזאת.

אני מייחל לכך שהשחמט יזכה אצלנו לתמיכה, לכבוד ולהערכה כמו בארמניה, למשל, מדינה הדומה לישראל מהרבה בחינות. שם מלמדים שחמט בבתי הספר על בסיס קבוע. חברי הנבחרת שלהם שזכו במדליות אולימפיות (פעמיים זהב) מסודרים כלכלית, פחות או יותר, לכל ימי חייהם. זו אחת משאיפותיי כמנכ"ל האיגוד. כולי תקווה שלפחות חלק מהשאיפות הללו יתממש בעתיד הקרוב.