היום (שני) מתחילה בצ'נאי, הודו, המחצית השנייה של הדו-קרב המסקרן מיליונים בכל רחבי העולם על אליפות העולם בשחמט, בין האלוף הנוכחי וישוונתן אנאנד (הודו) לבין הטוען לכתר מגנוס קרלסן (נורווגיה). התוצאה בתום ששת הקרבות הראשונים היא 2:4 לטובת "הקוסם הנורווגי", לאחר ארבע תוצאות תיקו ושני ניצחונות רצופים של קרלסן במשחקים החמישי והשישי.

אחת התיאוריות הנפוצות כאן בקרב הפרשנים והמומחים למיניהם היא שקרלסן החליט לגרור את אנאנד ככל האפשר בכל משחק מעבר למסע ה-50.  עובדה היא שאף אחד מ-12 הקרבות בקצב הרגיל בדו-קרב אשתקד בין אנאנד לבוריס גלפנד לא עבר את המסע ה-50. ב-2010 שיחק ההודי שבעה משחקים רצופים בני יותר מ-50 מסעים נגד וסלין טופאלוב, זכה באחד והפסיד באחד. על בסיס נתונים אלה ואחרים הגיע קרלסן למסקנה, כך אומרת התיאוריה, שככל שהמשחק מתארך ונכנס עמוק יותר לשלב הסיום, כך גדלים סיכוייו להכריע את הקרב. בין אם זו אכן גאונות (של קרלסן ועוזריו) ובין אם זו חוכמה (של הפרשנים) שלאחר מעשה, העובדות מדברות בעד עצמן.

רב-אמן אליזבר אובילבה (ספרד), עוזרו הותיק של אנאנד מאמין שקרלסן משחק "שחמט אנטי-מחשב", שהופך את ההכנה התיאורטית בפתיחות לפחות משמעותית. הוא גם אומר שההבנה של קרלסן בדקויות המשחק היא מופתית בהתחשב בגילו.

אלוף העולם לשעבר גארי קספארוב, כבר הרחיק לכת בהשוותו את הנורווגי לגדולי השחמט בכל הזמנים, הוא לא דיבר הפעם על עצמו (...) אלא אמר: "לקרלסן יש את הגאוניות של קפבלנקה עם כוח הרצון של אליוכין".

עתה נשאלת שאלת ה-64 מיליון דולאר (מיליון לכל ערוגה על לוח השחמט):

האם אנאנד מסוגל להתאושש?

קוראי שורות אלה בודאי הבחינו כבר בחולשתי לתקדימים היסטוריים, אך כפי שהתבטא כאן עמיתי אברהם קלדור, גם אני אינני יכול לנבא אלא רק את העבר...

ובכן, ההיסטוריה השחמטית מכירה מספר comebacks גדולים, שעל כמה מהם כתבנו כבר כאן. הנה עוד כמה:

 
·        ספאסקי – פישר 1972. אולי הדו-קרב המפורסם ביותר בכל הזמנים. בוריס ספאסקי זכה בקרב הראשון, אחרי שהרץ של בובי פישר לכד רגלי "מורעל" בסיום פשוט ונלכד בעצמו (להבדיל מהמסע ה-18 של קרלסן במשחק הרביעי בדו-קרב הנוכחי...). פישר לא הופיע לקרב השני, אך בשמונת המשחקים הבאים זכה בחמישה ניצחונות (השאר תיקו). אחרי הקרב העשירי  הדו-קרב  בן 24 המשחקים כבר היה למעשה גמור.

·        קארפוב – קורצ'נוי 1978. אולי ההתמודדות המרה והחריפה ביותר אי פעם. אחרי שבעה תיקו רצופים, פתח קארפוב פער של 1:4. ויקטור קורצ'נוי זכה בקרב ה-21, אבל כאשר קארפוב זכה שוב בקרב ה-27 והוביל 2:5, נראה היה שהעניין גמור. עוד ניצחון אחד ודי... אולם, קורצ'נוי התאושש ועם שלושה ניצחונות השווה את התוצאה ל-5:5. אבל, בקרב ה-32 הגיע קארפוב לעמדת ניצחון והמשכו נדחה ליום המחרת (כך נהגו אז אחרי חמש שעות משחק). קורצ'נוי לא הגיע להמשך המשחק וקארפוב שמר על תוארו.


·        קארפוב – קספארוב 1984. אולי ההתמודדות הגדולה ביותר בתולדות השחמט. אחרי 9 משחקים אנאטולי קארפוב הוביל כבר 0:4!. אלוף העולם היה זקוק לעוד שני ניצחונות בלבד (אבל מתוך מספר משחקים בלתי מוגבל) כדי לשמור על כתרו. אבל גארי קספארוב הצליח לעצור את הסחף, ולסיים לא פחות מ-17 משחקים ברציפות בתיקו. קארפוב הכה שוב בקרב ה-27 והעלה את התוצאה ל-0:5. איך אמרנו, עוד ניצחון אחד ודי... אבל קספארוב המשיך להחזיק מעמד ואף ניצח את יריבו בקרבות ה-32, ה-47 וה-48. ואז, במצב של 3:5, עדיין לטובת קארפוב אך בהיותו על סף קריסה מוחלטת, החליט נשיא פיד"ה, פלורנסיו קמפומאנס להפסיק את הדו-קרב.
 
האם ההיסטוריה תחזור על עצמה בדרך זו או אחרת? את התשובה לכך ייתן כל אחד לעצמו, והתוצאות על הלוח המשובץ יקבעו מי צדק ומי טעה.