הדו-קרב מתחמם, אבל התוצאה עדיין 2:2

עוד שני תיקו בצ'נאי במשחקים 4-3, אבל הפעם לאחר מאבקים עזים. והציפיות גבוהות לקראת ההמשך. עד עתה התעלו שני המתמודדים בעיקר בהגנה על עמדות נחותות. שניהם נקלעו לקשיים בכלים הלבנים, והחליטו להקריב רגלי ברגע הקריטי – הקרבה ששינתה את מהלך המשחק לטובתם.






 נקודה ראויה לציון היא הדרך הבלתי שגרתית שבה הטוען לכתר ממקם את כליו. במשחק השלישי הוא עשה עם מלכתו את כל הדרך מ-א4 עד ל-ח1, אולם זה לא היה תמרון מוצלח – בעוד קארלסן טרוד מחילוץ המלכה מהפינה אנאנד איים ליצור רגלי חופשי חזק בטור ג'. בשעה שלכל הצופים היה נדמה שעכשיו יבוא המסע הטריביאלי 28.פ:ה6+, קארלסן שיחק דווקא 28.ה3 לאחר מחשבה ארוכה. במסע הבא אנאנד היה יכול לקחת רגלי ב-ב2 עם יתרון ברור, אבל הוא פשוט פחד ובמקום זה הסיע את רצו למרכז הלוח. מסע זה שמר על יתרון עמדתי מסוים, שלא הספיק מול הגנה מדויקת של קארלסן. שגיאתו האחרונה של אנאנד הייתה 37...צד8. לאחר מסע זה תוצאת התיקו הייתה ודאית.

אולי חשבנו שלאחר כישלונו היחסי במשחק השלישי יחזור קארלסן לאסטרטגיה מסורתית, אבל טעינו בגדול. מסע המפתח במשחק הרביעי היה 18...ר:א2!! הוותיקים בינינו זוכרים איך ב-1972 בובי פישר ניסה לזלול רגלי מורעל דומה, והדבר הביא להפסדו במשחק הראשון מול בוריס ספאסקי. אין ספק שגם קארלסן הכיר את המשחק הזה. למרות זאת הוא חשב על 18...ר:א2 ללא דעות קדומות וגילה שהרץ פשוט הולך לצאת משם.

אז קארלסן זכה ברגלי אבל הלבן קיבל משחק כלים מאד אקטיבי. ההחלטה המעניינת הבאה הייתה 22...מב7 שפינה לרץ מקום ב-ג8. זאת במקום לשחק 22...רה4 ולתפוס את האלכסון הארוך. עד מהרה נכלאו רג8 ו-צא8 בבית ונראה היה שהשחור כמעט אינו יכול לזוז. האינטואיציה אומרת שבמצב כזה ללבן פיצוי מספיק עבור רגלי, אבל קארלסן ראה עמוק יותר והבין שעמדת השחור עדיפה כי בסופו של דבר הכלים ישתחררו, וכל פעולה טקטית של הלבן רק תעזור לשחררם.

עוד מסע חזק ובלתי צפוי היה 30...א5! – כן, לא מגרש את הפרש הלבן המטריד ונותן לו להישאר ב-ב5. כעבור 2 מסעים הרץ השחור יצא מכלאו ב-ג8 והגיע לערוגה נוחה הרבה יותר ב-ה8.

בשלב זה העריכו המחשבים שהשחור ביתרון עצום ולא נתנו לאנאנד שום תקווה, אבל אלוף עולם הוא עדיין אלוף עולם, גם כשהוא רחוק מראש רשימת המד-כושר (אגב, הפער הזה מצטמצם עם כל תיקו) ואינו מנצח בתחרויות לאחרונה. אנאנד נראה די מיואש, והזמן התחיל להיגמר, אבל לבסוף הוא מצא את 35.פה4!! – הקרבת רגלי שהצילה את המשחק.

בעוד קארלסן ממשיך להציב את כליו בשולי הלוח (מסתבר שגם זו יכולה להיות אסטרטגיה מנצחת), אנאנד נותר נאמן לאסטרטגיה המסורתית של מרכוז – 35.פה4!! נתן לו סיכויי נגד משמעותיים ו-38.פד4! חרץ סופית את תוצאת התיקו.

נכון, המשחק נמשך עוד 26 מסעים, אבל כבר במסע ה-38 הייתה ניכרת אכזבה על פניו של הטוען לכתר. אנאנד היה משיג את התיקו ביתר קלות אילו שיחק 41.מה3 במקום 41.מג3, אבל גם למסע ששוחק היה רעיון ברור: להגיע לסיום צריחים של שני רגלים מול אחד באותו אגף שהוא תיקו. קארלסן ניסה לסבך את העניינים בסיום ככל יכולתו, אבל אנאנד לא נפל לשום מלכודת, ולאחר שהשלים את ביקורת הזמן השנייה במסע ה-60 התיקו היה ודאי.

אז עד עכשיו יש לנו דו-קרב קצת מוזר שבו השחורים לוחצים והלבנים מתגוננים. עד כה יכולת ההתגוננות של שניהם גברה על יכולת המימוש, ולכן כל התוצאות הן תיקו. מה צפוי לנו בהמשך? אין ספק שיתרונו של קארלסן במד-כושר (95 נקודות לפני הדו-קרב) לא בא לידי ביטוי במהלך המשחקים עד כה. אולי עליו לבחור פתיחות אחרות? לדעתי, אנאנד מגלה הבנה עמדתית רבה, אבל הגיל עושה את שלו, וכושר החישוב של ההודי, שפעם הפחיד את כולם, נופל כיום בבירור מזה של קארלסן. לכן איני מבין מדוע קארלסן מוצא לנכון לשחק בלבן פתיחות של 1.פו3 עם 2.ז3. זה אולי מתאים נגד מתחרים צעירים כמו קרואנה או קריאקין. הסיכוי הטוב ביותר שלו לנצח את אנאנד הוא בשחמט פתוח. האם לנסות 1.ה4 או 1.ד4 במשחק החמישי ביום שישי? לקארלסן ולעוזריו הפתרונות. אנו נקווה לתצוגת שחמט שלא תיפול מזו של המשחק הרביעי.

צפה במשחקים 4-3 עם פרשנות מאת רם סופר

@@WCh 3-4.pgn@@