הנהלת התחרות, בראשות לאון לנדה, אפשרה למאמנים, מדריכים, הורים ומלווים אחרים לשהות בחדר המשחקים כמעט עד גמר המשחקים, תוך קביעת נהלים והקפדה עליהם מצד שופטי התחרויות. ההוראות בתמצית קבעו שמלווה, מכל סוג, לא יכול לעמוד מול השחקן שיש לו קרבה אישית אליו, או בקרבה פיזית גם מאחוריו; כמו כן, נאסר על שחקנים לדבר עם כל נוכח באולם או מחוצה לו, על כל נושא, אלא באמצעות שופט. ההתרשמות הכללית הייתה שלא נגרם נזק ספורטיבי ולא נוצר מתח בעקבות החלטה זו, שמאפשרת, בין השאר למאמנים, לראות במו עיניהם את התנהגות החניכים שלהם במצבי לחץ, בעיקר בשלב הסופי של משחקיהם.
מומלץ לוועדת הנוער לקיים דיון פרטני על אימוץ הנוהל בנושא זה, כולל דרישה ספציפית מהשופטים לגלות ערנות מרבית, על מנת שניתן יהיה להשריש אירוח סביר של אורחים ומלווים, בלי לפגוע באווירה ובכשרות התוצאות.