יו"ר הנהלת האיגוד הישראלי לשחמט, בארבע וחצי השנים האחרונות משה שלו, סיים לאחרונה את כהונתו ובמקומו נכנס לתפקיד דניאל פורת. משה ממשיך להיות פעיל כיו"ר מועדון השחמט אשדוד. פגשתי אותו לאחר סיבוב מרוכז בליגה הלאומית.

האם כעת יהיה לך זמן לשחק קצת יותר שחמט?

לא נראה לי. אתמול נבחרתי לנשיא לשכת אביב של הבונים החופשיים. החלפתי תפקיד אחד בתפקיד אחר, אני אוהב למלא את חיי בעשיה ציבורית.

מה הרגע הזכור לך ביותר מארבע וחצי שנים כיו"ר איגוד השחמט?

קשה לבחור רגע או אירוע בודד, אבל הקמפיין חסר התקדים שעשיתי למען בוריס גלפנד שמינה אותי למנהל המשלחת שלו למוסקבה לדו-קרב על אליפות העולם ב-2012, היה ללא ספק המכונן והמשמעותי ביותר במהלך כהונתי. אגב, עשו סרט על גלפנד באירוע. סרט זה שודר בערוץ 8.

משה שלו (משמאל) עם רב-אמן איליה סמירין במהלך דו-קרב ידידותי  ישראל-הודו לקראת הדו-קרב אנאנד-גלפנד בשנת 2012

מה היו מטרותיך עם כניסתך לתפקיד, ובאיזו מידה הן הושגו?

החזון אותו הצגתי עם כניסתי לתפקיד היה "שחמט - המשחק הלאומי של ישראל". בתוך כך נבנו ומומשו מטרות חשובות ביותר למצב את ענף השחמט על פי החזון.

הצלחנו להביא לארץ שני אירועים שייזכרו בהיסטוריה של השחמט הישראלי: אליפות אירופה למועדונים באילת 2012 ואליפות אירופה ליחידים בירושלים 2015.

טקס הסיום באליפות אירופה ליחידים, ירושלים 2015

הישג משמעותי נוסף הוא ההסכם עם מפעל הפיס אשר בזכותו שופרו לאין ערוך התנאים בגמר אליפות ישראל לבוגרים ובמקביל הגענו לעשרות אלפי ילדים בפריפריה וחשפנו אותם למשחק השחמט. בעקבות ועדת לובצקי הצלחנו להשיג עבור איגוד השחמט והמועדונים הקצבה קבועה בגובה של 0.75% מהתקציב הכולל שהטוטו מחלק לכלל האיגודים, דהיינו כ-700 אלף ₪ בשנה לאיגוד וכ-500 אלף ₪ למועדונים. כתוצאה מכך ההקצבה הוכפלה ביחס לשנים קודמות.

משה שלו (מימין) עם יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין (משמאל) ורב-אמן יהודה גרינפלד (במרכז)

מטרה חשובה אחרת הייתה להחליף ולשדרג את אתר האינטרנט. הושקעו בכך משאבים משמעותיים של זמן וכסף, ולקראת סיום כהונתי עלה לאוויר אתר חדש ומשודרג אשר מצעיד קדימה את ניהול חיי השחמט בישראל.

וכמובן, הקמפיין הסוער והמסעיר לקראת הדו-קרב גלפנד-אנאנד ב-2012 שכמעט הביא את בוריס למעמד אלוף העולם ויצר חשיפה תקשורתית חסרת תקדים לענף השחמט.

לסיכום, אני יכול לומר שבאתי לתפקיד עם מטרות מוגדרות ויעדים שהצבתי לעצמי, ובמהלך כהונתי כמעט כל היעדים הושגו . כמובן שללא חברי ההנהלה שהיו שותפים מלאים לכל אורך הדרך וסייעו בהחלטות ובתהליכים וללא האווירה החיובית, לא היה ניתן לבצע את המטלות הרבות שעמדו לפתחו של האיגוד הישראלי לשחמט בשנים אלו.

תוכל לפרט לגבי הכספים שגייסת עבור גמר אליפות ישראל ואירועים אחרים?

עד 2011 הפרסים בגמר אליפות ישראל היו כ-30 אלף ש"ח. כיום בזכות מפעל הפיס יש תקציב של 200,000 ₪ הן לפרסים והן לשהיית השחקנים בבית מלון. כל זה אינו מובן מאליו ועשרות שנים פיללנו למצב כזה. אני מקווה שזה יימשך כך גם בעתיד.

קיבלנו תרומות בסך 1.5 מיליון ₪ מגורמים פרטיים בחו"ל. בזכות תרומות אלה שלחנו את נבחרת הנוער לאליפות העולם באיחוד האמירויות הערביות והקמנו את פרויקט "האלוף הבא" אשר רץ זו השנה השלישית וכן את פרויקט "אמץ אלוף".

משה שלו עם ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים

אז איך נראה השחמט הישראלי כיום לעומת מה שהיה לפני חמש שנים?

קודם כל, הרבה יותר ילדים משחקים שחמט, הן ברמה העממית בפריפריה והן ברמה התחרותית – בשנה האחרונה נשברו שיאי ההשתתפות בתחרויות הנוער השונות.

נבחרת ישראל תופסת מקום מכובד בצמרת העולמית ומחזיקה מעמד בצמרת על אף גילם המבוגר של חלק משחקניה. כישרונות חדשים יצוצו מכורח המציאות – לאור מספר הילדים הרב שעוסקים כיום בשחמט, אין ספק כי יתגלו שחקנים איכותיים.

השגנו תקציבים משמעותיים ממפעל הפיס, מהטוטו וממשרדי הממשלה לטובת השחמט,  ובשנה האחרונה עלה בידנו להקטין את גרעון האיגוד הישראלי לשחמט בכ-300 אלף ₪. הגירעון הוקטן מבלי לפגוע בפעילות השחמט המהותית.

חבל שלא נסענו לאליפות אירופה ברייקיאוויק – אני סבור שהחלטת ההנהלה לא לשגר נבחרת לתחרות זו הייתה שגויה. איגוד השחמט חייב לייצג את המדינה באירועים בינלאומיים חשובים – אסור שניעדר מהם.

האם השתפרה תדמיתו של השחמט בישראל?

ב-2012 הייתה התעניינות חסרת תקדים בשחמט בישראל לאור ההישגים המשמעותיים והצלחותיו של בוריס גלפנד, אולם בסופו של דבר איני בטוח שהיחס לשחמט השתפר. כל עוד השחמט לא יוכר כענף אולימפי, תהייה התדמית בעייתית. הפתרון חייב לבוא מהכנסת. יש להעביר חוק אשר יגדיר את השחמט כענף ייצוגי מועדף אשר יבטיח את המשאבים הנדרשים. לדעתי, יש כיום תנאים מצוינים להשיג זאת, ויש רוב בכנסת שיתמוך בחוק כזה. אני מוכן לסייע ככל שיידרש.

משה שלו (מימין) עם שרת הספורט לימור לבנת

בוא נדבר קצת על נבחרת ישראל ועל הדור הצעיר. בעוד בעולם השחמט שולטים צעירים בשנות העשרים המוקדמות שלהם, נבחרתנו כוללת שני שחקנים בשנות הארבעים המאוחרות שלהם ועוד שניים שכבר הגיעו לגיל 35. מה קרה לדור הצעיר שלנו?

לא קרה כלום. הצעירים מתקדמים. קודם כל מקסים רודשטיין שהגיע לאחרונה לדירוג בינלאומי מעל 2700, הוא בן 27 בלבד. אביטל בורוחובסקי בן ה-19 מתקדם ומתקרב לנבחרת. מספר רבי אמנים בשנות ה-20 המוקדמות שלהם מפגינים רמה גבוהה, ולאחרונה הפך אריאל ארנברג בן ה-14 לאמן הבינלאומי הצעיר ביותר אי פעם בשחמט הישראלי.

אכן קשה לנו להשתוות עם סין שיש בה למעלה ממיליארד תושבים ועם ארצות אחרות המשקיעות משאבי עתק בשחמט, אבל אנחנו עושים עבודה טובה עם הנוער הן בפרויקט "האלוף הבא" והן בפרויקט "אמץ אלוף" שבמסגרתו השגנו שתי מלגות של 15,000 אירו כל אחת לטובת שחמטאים צעירים מצטיינים.

איך הייתה ההרגשה האישית שלך במהלך שנות כהונתך?

רוב הזמן זו הייתה חוויה נפלאה ומרתקת. לצערי, התגלו לאחרונה תופעות שליליות בהתנהלות ובמקום לעסוק  בקידום ושיפור השחמט נאלצתי לטפל בהשמצות חסרות שחר.

עדיף אם מועדוני השחמט ישלחו להנהלה רק אנשים מקצועיים שאוהבים שחמט, פועלים למען השחמט ותורמים לשחמט. רק הנהלה טובה ומקצועית תוכל למנף את ענף השחמט לטובת השחמטאים. 

משה שלו (מימין) עם נשיא איגוד השחמט האירופי רב-אמן זוראב אזמייפרשווילי ואשתו במהלך ביקורם בישראל

לאחרונה הועלו טענות על גידול בגירעון באיגוד השחמט.

חשוב מאוד להדגיש שכאשר נכנסתי לתפקיד ירשתי גירעון ניכר שחלק גדול ממנו היה "גירעון סמוי" – הסכמים בעל פה עם שחמטאים וספקים למיניהם אשר לא הופיעו במאזנים הרשמיים ויצרו חובות סמויים של מאות אלפי ₪ אשר הכבידו קשות על תקציב האיגוד. חשוב לציין כי כל ההתחייבויות הסמויות והגלויות של קודמיי בתפקיד כובדו במהלך כהונתי. לבסוף "יישרנו קו" וכיום מוסר התשלומים באיגוד השתפר. עדיין אנו גוררים חובות עבר, אבל פחות ממה שהיה. שחקני נבחרת ישראל בשנת 2015 קיבלו כבר 50% מההתחייבות כלפיהם, ואת השאר יקבלו השנה. וכפי שכבר נאמר לעיל, הגירעון בשנת 2014 ירד בכ-150 אלף ₪ ובשנת 2015 ירד בכ-300 אלף ₪ נוספים.

איך אתה מתייחס לביקורת כלפיך במסגרת תפקידך כיו"ר האיגוד?

ביקורת עניינית חשובה בכל מערכת, וחשוב שתהייה ביקורת בונה ומועילה. וכך אני מתייחס לביקורת בכל תחומי העיסוק שלי וגם בתפקידי כיו"ר האיגוד.

לנגד עיני עמדו משימות ויעדים ופעלתי ככל יכולתי למען הגשמתם בתוך שיתוף פעולה מלא עם המנכ"ל אריה אלדר שתרם רבות מזמנו ומניסיונו הרב ועם חברי ההנהלה.

אני יכול לומר שבתקופתי גדל התקציב השנתי של האיגוד בכ-50%, בעוד רבים מאלה שהעבירו ביקורת לא תרמו לשחמט הישראלי דבר.

אני מאחל ליו"ר החדש לגייס לאיגוד תרומות גדולות לא פחות, כי אחרי הכול יו"ר האיגוד נבחן בכמות הכסף שיצליח לגייס. אם לא יביא את הכסף הדרוש – יצטרך להחזיר את המפתחות. 

אני סבור שעל מנת לשפר את מעמדו של האיגוד הישראלי לשחמט יש לשנות את תקנון האיגוד ולהרחיב את סמכויות היו"ר כדי למנוע "השתלטות עוינת" של בעלי אינטרסים צרים המנוגדים לשכל הישר.

בהצלחה!