העשור הרביעי

העשור הרביעי






מסיבות שונות, רשימת ההישגים השחמטיים המשמעותיים של העשור הרביעי דלה יחסית לקודמו. בשנת 1980 עוד השיגה נבחרת ישראל מקום שביעי באירופה ושמיני בעולם (שביעי בין הנשים), אך באולימפיאדות הבאות חזרנו לעשירייה השניה - ג'ינג'יחשוילי ירד מהארץ, ליברזון פרש מהנבחרת, ומסורב העלייה רב-אמן בוריס גולקו לא נקלט והגיע לארה"ב. גורלה של נבחרת הנשים היה גרוע עוד יותר - הקבוצה האלופה התפרקה  וב1982- הידרדרנו עד למקום ה30-. 

עשור רביעי - תקופת ביניים

 

מסיבות שונות, רשימת ההישגים השחמטיים המשמעותיים של העשור הרביעי דלה יחסית לקודמו. בשנת 1980 עוד השיגה נבחרת ישראל מקום שביעי באירופה ושמיני בעולם (שביעי בין הנשים), אך באולימפיאדות הבאות חזרנו לעשירייה השניה - ג'ינג'יחשוילי ירד מהארץ, ליברזון פרש מהנבחרת, ומסורב העלייה רב-אמן בוריס גולקו לא נקלט והגיע לארה"ב. גורלה של נבחרת הנשים היה גרוע עוד יותר - הקבוצה האלופה התפרקה  וב1982- הידרדרנו עד למקום ה30-.

 

בשנת 1986 נמנעה מסיבות פוליטיות השתתפות ישראל באולימפיאדת דובאי. קבוצת פעילים ארגנה כמחאה על פרשת דובאי תחרות בינלאומית חזקה בירושלים, שלא הוכרה ע"י הנהלת האיגוד. העניין גרר מאבק פנימי מתמשך, כאשר "מלחמות היהודים" פוגעות בעשייה ובהישגים.

 

האירוע הבינלאומי היחידי שארגן האיגוד בעשור זה היה אליפות העולם עד גיל 16 (פתח-תקוה, 1985). מספר מועדונים ארגנו באופן קבוע תחרויות בינלאומיות, אולם למעט ויקטור קורצ'נוי, ידידו האישי של אליהו לבנט, לא הרבו להופיע בארץ שחקני צמרת עולמיים.

 

במשחקי הליגה בארץ חל בעשור הרביעי שינוי כיוון חד. אס"א תל אביב עוד אספה שתי אליפויות וראשון לציון - אליפות בודדת, אך כל השאר היה שייך למועדון באר שבע. החל משנת 1981 זכתה קבוצת באר שבע כמעט דרך קבע באליפות המדינה. במקביל הקים המועדון קבוצות אלופות בגילאי הנוער והילדים.

 

השחמטאי הישראלי הבולט ביותר בעשור זה היה אלון גרינפלד, התוצר הבולט ביותר של מועדון באר-שבע. בראשית העשור כיכב אלון באליפויות אירופה והעולם לקדטים ולנוער, כאשר הוא מאיים דרך קבע על הבכורה אולם נאלץ להסתפק בשתי מדליות כסף, וב1984- הפך לאלוף ישראל הצעיר ביותר בכל הזמנים (20).

 

יריביו בזירה המקומית וחבריו לנבחרת היו נתן בירנבוים, אשר השלים ב1986- זכייה שלישית באליפות ישראל, יהודה גרינפלד (אלוף 1982 ו- 1990) והעולים החדשים יעקב מוריי ולב גוטמן, אשר העפילו לתחרויות הבין-אזוריות בשנים 1982 ו- 1985 בהתאמה.

 

לקראת סוף העשור החל דור חדש של שחקני נוער לנשוף בעורפם. באולימפיאדת סלוניקי 1988 ויתרה ישראל על שירותיהם של חלק מרבי האמנים, ושיגרה נבחרת צעירה ביותר, שכללה ארבעה שחקני נוער. ינון בוים ואילן מנור השיגו מדליות באליפויות נוער עולמיות לגילאים שונים, אך ההישג הבולט ביותר היה שייך לילד בן 13, ערן ליס מראשון לציון, שבשנת 1988 הקדים את כל מתחריו, לרבות סופי פולגאר וגאטה קאמסקי, בדרך לתואר אלוף העולם עד גיל 14, והפך לאמן השחמט הצעיר ביותר בתולדות המדינה.

 

ניתן היה לצפות ששמות כמו ליס, מנור, גדי רכליס (אלוף ישראל 1988), רונן לב ויונה קוסאשווילי יהפכו לשלד נבחרת ישראל לשנים רבות, ואכן כולם זכו במהלך שנות ה90- לתואר רב-אמן, אלא שבינתיים הגיע גל עליה חדש לארץ, ועמו חבורה של שחקנים מקצוענים ברמה שטרם ידענו כמוה.