ראיון עם סילביו דנאילוב

נשיא איגוד השחמט האירופי סילביו דנאילוב, שהתארח בשבוע שעבר בירושלים, העניק ראיון מיוחד לאתר איגוד השחמט. דנאילוב מסכם ארבע שנים של כהונה בתפקיד לקראת הבחירות בקונגרס פיד"ה הקרוב, ומדבר על כמה נושאים בוערים הן בשחמט העולמי והן בהקשר הישראלי. הראיון התבצע ב-12 בפברואר בשפה האנגלית. ערך ותרגם רם סופר. צילומים: טוהר לב יעקובסון






 כינוס הנהלת איגוד השחמט האירופי לרבעון הראשון של 2014 התקיים במלון רמדה בירושלים בתאריכים 14-10 בפברואר. במהלך הכנס נפגש נשיא איגוד השחמט האירופי, סילביו דנאילוב, עם ראשי האיגוד הישראלי לשחמט, כמו-גם עם שרת הספורט והתרבות  לימור לבנת וראש העיר ירושלים ניר ברקת. ראיינתי אותו ביום רביעי, 12 בפברואר, מיד לאחר פגישתו עם השרה. שוחחנו על נושאים שונים הקשורים לשחמט האירופי העולמי.



מימין: יו"ר האיגוד משה שלו, ראש העיר ירושלים ניר ברקת, סילביו דנאילוב, גזבר האיגוד האירופי אלמוג בורשטיין


מר דנאילוב, האם זהו ביקורך הראשון בישראל?

כן. אני שמח מאוד להיות כאן.

מהי התרשמותך מארצנו?

ובכן, אנחנו עוסקים מאוד. הגעתי רק ביום שני. אתמול עבדתי כאן, במלון רמדה, במשך כל היום. אני מקווה שהיום ומחר יהיה לי זמן לראות את ישראל. אני יודע שזוהי מדינה נהדרת עם מורשת תרבותית עשירה.

אתה נשיא איגוד השחמט האירופי מאז 2010. כיצד היית מסכם את התקופה הזו?

כאשר נכנסתי לתפקיד, הבטחתי להפוך את איגוד השחמט האירופי לארגון פחות פוליטי ויותר מקצועי. אני סבור שמימשתי את הבטחתי. בעבר היו יותר מדי קרבות פוליטיים, אבל כעת הארגון עובד בצורה הרבה יותר מקצועית.

היו פניות לבתי משפט בקשר להליכי מכרזים ודיונים רבים היכן יתקיימו האליפויות השונות. התחרויות הרשמיות שלנו התרכזו בעבר באזור קטן: יוון, טורקיה ומדינות יוגוסלביה לשעבר, אבל כעת יש לנו אליפויות בכל מקום.

לדוגמה, גביע אירופה למועדונים 2012 נערך באילת. החלטה זו לא הייתה קלה, אבל תמכנו בה, משום שהיעד שלנו הוא להתרחב בכל מקום ולתת לכולם הזדמנות לארגן אירועים אירופיים חשובים ולהפוך את ענף הספורט שלנו לפופולרי.

בשנה שעברה קיימנו את אליפות אירופה לנבחרות בוורשה. בשנה הבאה היא תיערך ברייקיאוויק. כיום יש לנו יותר מגישי הצעות לקיום התחרויות, משום שההליכים שלנו הם כאלה שהמועמדים הטובים ביותר זוכים.

מה היו ההישגים הבולטים ביותר שלך בתפקיד?

ההישג הגדול ביותר שלנו היה ב-2012, כאשר קידמנו הצהרה בכתב של הפרלמנט האירופי בבריסל בדבר הכנסת השחמט למערכות החינוך באיחוד האירופי. זה בוצע בשיתוף פעולה עם קרן קספארוב לשחמט. התכנית שלנו לשחמט בבתי הספר אושרה על ידי הפרלמנט האירופי. זה היה קמפיין גדול מאוד, שבמהלכו זכינו לעזרה מאנשים רבים. אספנו 420 חתימות של חברי הפרלמנט האירופי, וההצהרה אומצה באופן רשמי.




משה שלו צופה במשחק בזק של סילביו במסגרת ביקור בבית הספר הניסויי בירושלים

 

משמעות הדבר היא שהשחמט כבר איננו ספורט גרידא. הבאנו אותו לרמה חברתית אחרת, כחלק מהחינוך של ילדינו. ברצוני להשוות שחמט עם מוזיקה. למרות קשיים בהתחלה, מוזיקה הפכה לחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים בבתי הספר, ואני חוזה ששחמט ילך באותה דרך.

כיצד הרעיון הזה התקדם מאז 2012? האם אנו יכולים לקוות שבתוך שנים ספורות שחמט יהיה חלק מתכנית הלימודים הרגילה בארצות רבות?

אנחנו עוזרים לדחוף את הרעיון הזה. זהו תהליך ארוך ואיטי, אבל אני בטוח שאנו הולכים להצליח וזה יהיה הישג היסטורי לענף השחמט.



ראשי האיגוד הישראלי והאירופי בתמונה קבוצתית עם ילדי בית הספר הניסויי והמדריכים אלון כהן-רביבו ופיטר גוחבט


עוד הישג חשוב שאני גאה בו, הוא שיתוף הפעולה שלנו עם UNESCO. אנו עובדים ביחד על הפרויקט: "שחמט כמורשת תרבותית עולמית".

מדוע זה כל כך חשוב?

המשמעות היא ש-UNESCO מכיר בשחמט כמורשת רשמית. זה יעזור להגביר את הפופולריות של המשחק שלנו וגם לגייס יותר כסף. הרעיון הוא שלשחמט מרכיבים כה רבים: ספורט, תרבות, חינוך, מדע ואמנות. כך המשחק שלנו יכול להציע משהו עבור כל אחד.

לאחרונה נערכו מספר תחרויות צמרת ודו-קרבות במוזיאונים וגלריות של אמנות.

זה מאשר את מה שאמרתי זה עתה על שחמט ותרבות. אנשים מקשרים בין שחמט לתרבות ואמנות. ישנם יותר ויותר ספונסרים בכיוון הזה. ספונסרים שאוהבים אמנות ותרבות משקיעים בשחמט. לדוגמה, אם דו-קרב חשוב בשחמט כמו גלפנד-אנאנד מתקיים בגלריה לאמנות, אז ערכן של יצירות האמנות באותה גלריה עולה.

האם תוכל לנקוב בהישגים נוספים?

עשינו עבודה טובה מאוד עם כלי התקשורת. כל שבוע אנו מפיקים ניוזלטר. מאז שנכנסתי לתפקיד הפקנו 145 כאלה. המשרד שלנו מקצועי מאוד.

יתרה מזאת, הכנסנו מספר חוקים חדשים בתחרויות הרשמיות שלנו בנוגע להסכמה על תיקו, אפס סובלנות לגבי איחורים וקוד לבוש.

נראה שישנם חילוקי דעות רבים בנוגע לאפס סובלנות.

ובכן, בעבר השחקנים התנהגו כמו אמנים. האם זה נראה לך הגיוני שכאשר המשחק מתחיל, השופטים נמצאים שם, כלי התקשורת שם, אבל השחקנים נעדרים, ואיש אינו יודע מתי יגיעו? אם אנו רוצים ספונסרים, עלינו לנקוט גישה מקצוענית ולאכוף חוקים נוקשים, אחרת אף אחד לא ייקח אותנו ברצינות.

בוא נדבר על החוקים נגד הסכמה לתיקו. בתחרויות הרשמיות של האיגוד האירופי אסור להציע תיקו לפני המסע ה-40, אבל השחקנים שחפצים בתיקו יכולים עדיין לשחק נוסחים תיאורטיים ידועים המובילים לחזרה כפויה על מסעים ולסיים את המשחק מוקדם.

ובכן, כמו בכל החוקים, תמיד אפשר למצוא דלתות קטנות כדי להימלט מהם, אבל באופן כללי החוק הזה עובד היטב. רוח הלחימה גברה, וכיום אנשים מבינים ששחמט הוא ספורט אמיתי, לא משחק ידידותי.

תמיד היית נגד הסכמה לתיקו בכלל, לא רק לפני המסע ה-40.

נכון, אני מתנגד להסכמה לתיקו בכלל. קידמתי את חוקי סופיה הטהורים, שלפיהם השחקנים אינם יכולים להציע תיקו זה לזה. לפי החוקים הללו, כאשר נוצרת עמדה של תיקו מובן מאליו, השחקנים יכולים לפנות לשופט ולתבוע תיקו. עם זאת, הוועדה של האיגוד האירופי החליטה כי חוקים אלה אינם ישימים לתחרויות שוויצריות גדולות. לפיכך יצרנו את החוק האוסר הצעות תיקו לפני המסע ה-40.

האם חוקי סופיה נאכפים כיום בתחרויות הגדולות ביותר?

כן, 90% מתחרויות העל משתמשות בגרסה זו או אחרת של חוקי סופיה.

בעבר הייתה לך ביקורת על ארגון סבב אליפות העולם על ידי פיד"ה. האם כעת המצב טוב יותר?

ובכן, אני סבור שהמצב נהיה טוב יותר, אבל כמובן עדיין ניתן לשפר הרבה. לדוגמה, מתוך 8 שחקנים בתחרות המועמדים הקרובה בחאנטי-מאנסיסק, רק 5 העפילו לתחרות באופן ספורטיבי. שלושה שחקנים נכנסו לתחרות לפי מד-כושר או כשחקן מוזמן מטעם המארגנים.

באופן כללי, בספורט צריך להעפיל לגמר מתחרויות מוקדמות. אפילו יוסיין בולט או מייקל פלפס חייבים להתחיל באולימפיאדה ממקצים מוקדמים (רבע גמר). אבל בשחמט יש לנו כעת שלושה אנשים שעלו לשלב חצי הגמר בלי תחרות מוקדמת.

אני נגד שריון מקומות במועמדים לפי מד-כושר. כולם צריכים להעפיל לתחרות על הלוח. לדוגמה, קריאקין ניסה להעפיל הן מגביע העולם והן מסבב הפרס הגדול, אבל נכשל, אז לדעתי הוא לא צריך לשחק במועמדים. קרואנה, שהשיג תוצאות טובות יותר מקריאקין וסווידלר באירועים הללו, נשאר בחוץ. אגב, מד-הכושר הנוכחי שלו גבוה יותר מזה של קריאקין. גם נקמורה מחוץ למועמדים. זו שטות גמורה.

לדעתי, סווידלר לא צריך לשחק רק משום שרוסיה מארגנת את התחרות. לא צריכות להיות שום זכויות יתר, אפס. אם לחשוב על זה, אפילו המפסיד בדו-קרב על אליפות העולם לא צריך להיכנס ישירות למועמדים. הוא צריך להעפיל מתחרות מוקדמת.




סילביו דנאילוב בלשכתו של ראש העיר ירושלים ניר ברקת


יש לנו אלוף עולם חדש, מגנוס קרלסן, ונראה שהוא דמות פופולרית ביותר. האם זה פותח הזדמנויות חדשות לשחמט, בפרט ספונסרים שהם תאגידים גדולים?

בטח. אתה רואה, מיד לאחר שזכה בתואר קרלסן נפגש עם אנשים כמו ביל גייטס, מרק צוקרברג, האנשים החשובים ביותר מעמק הסיליקון. יש לכך משמעות ברורה – אנשי התאגידים הגדולים מחבבים אותו. הם לא פגשו אותו במקרה. קרלסן מתקשר היטב. אני משוכנע לחלוטין שהוא יעשה הרבה דברים חיוביים בשביל השחמט.

לרוע המזל, החמצנו הזדמנויות רבות עם אנאנד. הוא פופולרי ביותר באסיה, אבל גישתו הייתה פסיבית. הוא רק שיחק ולא קידם את המשחק. הפוטנציאל שלו גבוה הרבה יותר.

כדי לשמור על התואר אתה אמור להשקיע זמן רב בהכנות לדו-קרבות ולתחרויות.

אם תרצה, יכול להיות לך זמן לכל דבר. היו אלופי עולם רבים שקידמו את המשחק באופן פעיל: פישר, קספארוב, קרפוב – כל אחד מהם עשה רבות למען השחמט. גם טופאלוב קידם את המשחק, בייחוד בדרום אמריקה ובאירופה. לדעתי, כל אלוף עולם צריך לקדם את המשחק, אבל לא כולם עושים זאת.

גארי קספארוב שרץ לנשיאות פיד"ה, טען כי צורת ההתנהלות של פיד"ה אינה מושכת ספונסרים. מהי דעתך בנושא זה?

אני חושב שהוא צודק, אבל זו אינה אשמתו של איליומז'ינוב. הבעיה של אילימוז'ינוב היא הצוות שלו. הצוות הזה היה במשך שנים בלתי יעיל – ללא אנרגיה, ללא רעיונות. אילימוז'ינוב מצא ספונסרים רבים בעצמו: לא תאגידים, אלא קשרים פרטיים.

הסיכוי היחיד של איליומז'ינוב להתחרות עם קספארוב הוא להקים צוות חדש ולהראות לעולם השחמט שהוא חפץ בשינויים. עליו להביא אנרגיה חדשה ודם חדש לתוך הצוות שלו. אם ימשיך עם הצוות הישן, הוא יפסיד בבחירות, כי האנשים האלה כבר עייפים. אני יכול לומר שבאירופה קספארוב עתיד ליהנות מיתרון משמעותי.

בוא נדבר על רמאות בשחמט. זו נחשבת בעיה רצינית, אבל רק לאחרונה פיד"ה הקימה ועדה כדי לטפל באיום הזה על המשחק. מה לדעתך צריך לעשות בנוגע לזה?

בבולגריה הכנסנו שיטה פשוטה ביותר. פתרנו את בעיית איבנוב בקלות. כל השחקנים שרוצים להירשם לאיגוד שלנו חייבים להסכים להיבדק באמצעות גלאי שקר. אם יש חשד רציני לגבי שחקן מסוים, נבדוק אותו עם גלאי שקר. איבנוב סירב להיבדק, אז בשבילנו הוא אשם.

מכל מקום, אף אחד לא רוצה שהוא ישחק – קהילת השחמט, שחקנים, מארגנים. העונש הגרוע ביותר למישהו הוא כאשר החברה דוחה אותו, אפילו כשאין השעיה רשמית.

איני מאמין בוועדות נגד רמאות. רמת הטכנולוגיה עולה מיום ליום, ולא ניתן להילחם בקדמה הטכנולוגית. איננו יכולים להרשות לעצמנו להשקיע ממון רב במלחמה ברמאות. אני סבור שהשיטה שלנו הוא פשוטה, ברורה וקלה.

בתחרויות גדולות קשה מאוד לעקוב אחר מאות שחקנים, אבל כשמישהו מרמה שוב ושוב, שחמטאים שמים לב לזה מיד.

בישראל היה לנו מקרה של שחקן שנתפס עם טלפון נייד דלוק בזמן משחק שבו ניצח שחקן בעל דירוג גבוה יותר. השופט פסק לו הפסד, אבל הרשה לו להמשיך בתחרות משום שלא הוכח כי רימה.

אני סבור ששופטי השחמט צריכים להיות פעילים יותר, כמו בכדורגל שבו הם יכולים להכריע את תוצאת המשחק. מדוע שופטי השחמט רוצים להיות לגמרי פסיביים? על מנת להילחם באיום הרמאות, אנו צריכים שהשופטים יתערבו באופן החלטי כאשר יש חשד. כל מי שנתפס עם טלפון דלוק צריך להיות מורחק מהתחרות כולה.

האם קיימת סכנה ששחקנים חפים מפשע ייענשו משום שיריבים בעלי דירוג גבוה יותר רוגזים על כך שהפסידו?

איני סבור כך.

נעבור למספר שאלות הקשורות לשחמט בישראל. מר אלמוג בורשטיין משמש גזבר האיגוד האירופי מאז 2010. איך אתה מעריך את תרומתו?

אנו מרוצים מאוד מעבודתו. אלמוג הוא דמות שרוחשים לה כבוד רב בעולם השחמט. יש לנו מזל רב שהוא בצוות שלנו.





גזבר האיגוד האירופי אלמוג בורשטיין סייע לארגן את הכנס בירושלים

מה באשר לתפקיד שממלא האיגוד הישראלי באיגוד האירופי?

כאשר האיגוד שלכם הציג את ההצעה לארח את גביע אירופה למועדונים באילת 2012, שמחנו מאוד. אנו רוצים שתהיה לנו בחירה בין אתרים שונים לאליפויות שלנו, כי זה מעלה את ערכן של התחרויות האלה. תמכנו בישראל לארח את התחרות באילת. כעת ירושלים מציעה לארח את אליפות אירופה לנערים – האירוע שכמות המשתתפים בו היא הגדולה ביותר.



האם ירושלים תארח בקרוב אליפות אירופית רשמית בשחמט?!


האם אתה סבור שירושלים יכולה לארח את התחרות הזאת בעתיד, על אף הבעיות הפוליטיות?

כינוס ההנהלה כאן חשוב ביותר. כבר ראינו שהתנאים המוצעים על ידי ישראל בירושלים הם טובים. זוהי עיר יפה מאוד עם מורשת תרבותית עשירה, כמו גם רמת שירות טובה. אנו בטוחים שהכול יהיה בסדר כאן. אם האיגוד שלכם ימשיך להיות פעיל ולעבוד כמו עכשיו, אז ישראל לבטח תארח תחרויות אירופיות חשובות, ומדוע לא גם תחרויות עולמיות?!





סילביו עם משה שלו ומזכירת האיגוד האירופי במהלך סיור בירושלים

 

לאחרונה האיגוד שלנו לא היה יכול לשגר את הנבחרת החזקה ביותר לאליפות אירופה לנבחרות עקב בעיות פיננסיות.

ובכן, לכל האיגודים יש בעיות פיננסיות. אף אחד מהם אינו בריא לחלוטין, אז זה לא אומר שהאיגוד שלכם אינו עובד בצורה טובה. כשאתה פעיל, אתה עושה דברים, לפעמים אתה נתקל בבעיות. אלו שאינם עושים דבר, אין להם בעיות פיננסיות. הפתרון הוא לעבוד קשה. אין ניסים. אתם צריכים אסטרטגיה טובה ותכנון טוב.

לאחרונה השחמט הישראלי קיבל דחיפה בכוון הנכון הודות להישגיו הגדולים של בוריס גלפנד. ידוע לי שהייתה השפעה גדולה לדו-קרב שלו נגד אנאנד. מה שגלפנד עשה, לזכות בגביע העולם ובדו-קרבות המועמדים, ואז לסיים בתיקו 6:6 עם אנאנד, זה הישג פנטסטי. זה מה שהשחמט הישראלי צריך – גיבור לאומי ומודל לחיקוי בקרב הנוער.


שרת התרבות והספורט לימור לבנת עם חברי ההנהלה של האיגוד האירופי לשחמט


איגוד השחמט הישראלי צריך לנצל את האפקט הזה ואת דמותו של גלפנד על שלל הישגיו, כדי לקדם את השחמט בישראל ולהפוך את המשחק לפופולרי יותר בקרב הדור הצעיר. אני מבין שיש לכם כבר 100 בתי ספר עם תכנית ללימוד שחמט. היום בפגישה עם שרת התרבות והספורט לימור לבנת, היא תיארה עד כמה חשוב ההישג של גלפנד לספורט הישראלי בכלל, לא רק לשחמט. זה היה אחד ההישגים הספורטיביים הבולטים של ישראל.

עם זאת, בישראל שחקני נוער מוכשרים רבים סבורים שלשחק שחמט אינו מבטיח מבחינה כלכלית, ופורשים משחמט מקצועני.

הבט, אם אתה רוצה להשיג משהו גדול עליך לקחת סיכונים. אינך יכול שיהיה לך מצב של win-win ולבקש ביטוח. לדוגמה, אביו של קרלסן מכר את הבית שלהם כדי לעזור לו לשחק הרבה ולהתקדם.

אישית, אני זוכר איך זה היה כשהתחלתי להיות המנג'ר של טופאלוב. התחלנו בלי כסף בכלל, עם מכונית אחת. נסענו 3,000 ק"מ מבולגריה לספרד במכונית הישנה שלי עם שני ספרי שחמט, והוא התחיל לשחק. היינו משוכנעים שנצליח. אם אתה מאמין שאתה טוב בשחמט, עליך לקחת קצת סיכונים ולקדם את עצמך.

אתה עדיין בקשר עם טופאלוב?

כמובן, אנחנו עובדים ביחד יותר מ-20 שנה. אני עדיין המנג'ר שלו.

האם עדיין יש לך זמן לזה בתפקידיך כנשיא האיגוד האירופי וראש האיגוד הבולגרי? אין ניגוד אינטרסים?

נכון, יש לי זמן בשבילו. טופאלוב משחק רק בתחרויות על מקצועניות, אז אין ניגודי אינטרסים בנוגע לתחרויות של האיגוד האירופי.

כיצד אתה מעריך את סיכוייו של טופאלוב בתחרות המועמדים?

לארוניאן היו תוצאות מעולות לאחרונה. על הנייר הוא הפייבוריט, אבל זוהי תחרות מיוחדת. רמת המתח גבוהה הרבה ביותר מאשר בתחרויות רגילות.

טופאלוב וקראמניק יתמודדו זה מול זה לראשונה בתחרות רשמית של פיד"ה מאז 2006.

עברו יותר מ-7 שנים מאז הדו-קרב ההוא. עלינו להמשיך הלאה. אין צורך לחיות בעבר.

מאז 2006 טופאלוב לא הוזמן פעמים רבות לשחק ברוסיה.

הוא לא הוזמן כלל, אבל זה לא כל כך חשוב. זו זכותם. הם לא חייבים להזמין אותו. איננו מודאגים מכך יותר מדי.

איך אתם מתכוננים להתמודדות מול ארבעה רוסים על אדמת רוסיה?

כמובן שזה לא יהיה קל. ככל שזה נוגע לי, הרוסי היחיד שהעפיל בתחרות אמיתית היה אנדרייקין. קראמניק אכן זכה בגביע העולם, אבל הוא שיחק שם בידיעה שמקומו במועמדים מובטח על סמך מד-כושר. אז בשבילו לא היה שום מתח, וזה נתן לו יתרון גדול. כמובן שמגיע לו לשחק במועמדים, אבל אני חוזר שוב: לדעתי כולם צריכים להעפיל לתחרות על הלוח.

האם אתה מצפה להתמודדות הוגנת בין ארבעת הרוסים?

כן. אין לי ספק שכל השחקנים הרוסים יילחמו ביניהם. אני מכיר אותם באופן אישי, וכולם ספורטאים למופת. אני בטוח שהכול יהיה הוגן. הם לא יעזרו זה לזה.

תודה רבה, מר דנאילוב!